מגיל ממש קטן היו לי כל מיני בעיות של חוסר ביטחון עצמי אבל זה לא בדיוק חוסר ביטחון עצמי כי ביחס ל"חוסר ביטחון עצמי" שלי אני דווקא מאוד הישגי.. אני כאילו חושש חושש אבל אז מפתיע לטובה כל פעם.
יוצא שההערכה שלי אותי לא תואמת את מה שאני מייצג בפועל אבל אני לא מצליח להתבונן על עצמי באובייקטיביות. אם אני נלחם כדי להעלות לעצמי את הביטחון אז אני הופך לפוזאיסט ואם אני לא עושה את זה אז קורה להפך. מקיצון לקיצון.
זה כאילו שיש בי איזו ישות נוספת שכל הזמן עושה לי דווקא. אם אני משתדל להוכיח לעצמי שאני שווה אז יש משהו שדוחף לי מחשבות שאולי אני לא ואיך שאני אומר לעצמי "טוב סבבה אז אני לא שווה כלום זו האמת אין מה לעשות" ובדיוק בנקודה שבה אני יורד על עצמי אז אותו קול מתחיל פתאום להעלות אותי ופתאום אני אומר לעצמי רגע רגע מה באמת עד כדי כך אני גרוע? ופתאום כל היתרונות שאני רואה בי מתחילים לקפוץ לי לראש.
רציתי לשאול האם זה המצב אצל כולם או שזה רק אני דפוק ככה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות