כשהייתי ביסודי הייתי התלמידה הכי טובה בשכבה אבל ילדים דחו אותי רוב הזמן ולא רצו בחברתי. בחטיבה עדיין הייתי הכי טובה והיו לי כבר כמה חברים, אבל עדיין היו כאלה שהציקו לי. בתיכון כבר לא הצלחתי לשמור על ההישגים והרגשתי פחות טובה וכבר היו לי פחות חברים, עכשיו אני בתקופת מיונים לפני הצבא ונכשלתי בכמעט כל מיון. פגשתי מלשבים מכל מיני רקעים אבל היו כאלה שהיו תלמידים ממש מצטיינים והצליחו במיונים יוקרתיים. מאז התיכון יש לי רגשי נחיתות, כפי שאתם יכולים להבין. האם שווה לי להתחבר לאנשים פחות מוצלחים ממני (אבל אני תמיד הייתי חברה טובה, לא השפלתי אף אחד) כדי לצבור בטחון ולהרגיש יותר טוב, או להכיר אנשים יותר מוצלחים ממני? והאם זה משנה אם אני מדברת על תקופת הצבא (אני כנראה לא אלך לתפקיד שדורש קבע ולא מתכוונת לחתום בכלל) או אחרי זה לימודים באוניברסיטה או אחרי זה כשתהיה לי עבודה באזרחות? הייתי הולכת לפסיכולוג אבל אין לי כסף ואני מעדיפה לחסוך לצבא, ללימודים ולהמשך החיים, ואני שמעתי ששיחות עם פסיכולוגים גורמות למטופל לכעוס יותר על אחרים ולשקוע ברחמים עצמיים, ולא מקבלים מהשיחות כלים להתמודדות. אז אילו חברים לחפש ומה לעשות בנוגע להרגשה שלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025