בשנים האחרונות לא היו לי חברים בכלל ותמיד חשבתי שבצבא אני אשיג חברים והביטחון עצמי יעלה ויהיו לי חיים ''נורמליים''.
התגייסתי לפני חודש-חודשיים ואני כרגע בטירונות קרבית, עד עכשיו הכל טוב (שאני בצבא) טיפה מתחבר לאנשים (לא כמו שרציתי וחשבתי אבל עדיין, עדיף מכלום).
שמתי לב שאני חוזר הביתה אני נכנס לסוג של דיכאון כזה, כולם נפגשים עם חברים שלהם ועושים חיים ואני לבד וגם שאני עם המשפחה זה כבר נמאס לי אני תמיד איתם ומשעמם לי כבר איתם אני כמעט ולא שמח ולא צוחק שאני בבית. שחוזרים לבסיס תמיד המפקד בוחר מישהו ואומר תספר מה עשית שישי שבת, וכולם אומרים יצאתי עם חברים, הייתי עם החברה וכו. ומה אני אספר? ישבתי בבית בדיכאון ולא עשיתי כלום? מה אני יכול לעשות? אני גם מת פשוט מת לחברה כבר מלא זמן אבל עזבו את זה עכשיו. מה אני אמור לעשות בקטע הזה של הדיכאון הזה שאני נכנס כשאני מגיע הביתה. מצד אחד שאני בבסיס אני מחכה לחזור הביתה ומצד שני בבית אני לא נהנה ומשעמם לי אפילו יותר מסתם שמירה באמצע הלילה.
וכל ההרגשה הזאת לא קשורה לצבא (אולי קצת בגלל שאני שומע מה אנשים אחרים עשו בשבת נגיד וזה גורם לי להתבאס שלי אין כלום) כי הייתה לי תהרגשה הזאת לפעמים גם לפני הצבא ולדעתי היא קשורה לזה שאין לי חברים וכל היום משתעמם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות