היי אני מדריכה בצופים שנה ראשונה, חייבת להגיד שהחניכות שלי באמת אוהבות אותי ומחכות לפעולות איתי, אבל אני באמת לא מחכה לזה, אין לי באמת סיבה אבל לפני הפעולה אני פשוט בוכה כי לא באלי פעולה אבל בפעולה עצמה אני נהנת. זה משהו הזוי אצלי, כל מילה קטנה שחניכה אומרת אני לוקחת ללב ואני כל הזמן חושבת שאני הלא בסדר ושאני גרועה. יש מצבים שפתאום אני שמחה ואין לי בעיה להעביר פעולות אבל יש לי מצבים של דיכאון שאי אפשר לדבר איתי. אני באמת חושבת שמשהו לא בסדר איתי. אבל מצד אחד אני נהנת בצופים עם כל החברים ומצד שני אני רוצה לפרוש אבל גם אני אכעס על עצמי וגם כל החברים שלי ידברו על זה שעזבתי באמצע הדרכה (כי כלללל השכבה בצופים) אבל אני לא יכולה עם העומס הזה. למישהו יש עצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025