מזה מספר חודשים אני בקשר חזק עם מישהי באוניברסיטה שצעירה ממני ב9 שנים. העניין התחיל בפלירטוטים ומהר מאד התחלנו להסתובב יחד ולהיות "דבוקים" כמו זוג נשוי בכל מקום מהבוקר עד אחה"צ, בארועי סטודנטים, בקפטריה, באוכל,ספריה וכו'...
אציין שיש לה חבר קבוע כבר 4 שנים ,צייתן, שמשעמם אותה ,אבל נוח לה כנראה, ולי יש קשר עם לא מעט בנות שהיא מודעת לקיומן. כך שאנחנו לא נפגשים מחוץ למסגרת הלימודים הרבה, ואנחנו לא חברים או משהו, והיא בחורה די דומיננטית שיודעת לסובב מערכות על האצבע.
הקשר בנינו כולל סקס מזדמן לעיתים כשמוצאים איפה- נניח אחת לחודש בערך.
כמספר שבועות לאחר תחילת הקשר, התחלתי לפתח אליה רגשות שהלכו והתגברו יש מצב שהתאהבתי, אבל לא הסגרתי אותן מולה.
בהדרגה הקשר בנינו הפך לחד סטרי כי התחלתי למצוא את עצמי משקיע יותר ויותר רגשית ופיזית: מקשיב בסבלנות לצרות שלה (היא לא ממש הקשיבה לי ולא גילתה עניין אלא מתעסקת באובססיביות בטלפון שלה כאשר אני מספר משהו בלי חשבון), הולכים הביתה מתי שהיא מחליטה, מלווה אותה עד לחניה בחוץ, קונה לה קפה בקפטריה (משלם -לא ראתה צורך להחזיר, היא אף פעם לא מציעה לי קפה או לשלם עלי), מביא לה סנדוויצים לכיתה על חשבוני וכו' קניתי לה מתנה יקרה ליומולדת , מסיע אותה אם מבקשת וכו'... לפעמים ניסתה "לשלוח" אותי להחליף לה איזה מוצר שקנתה- סירבתי בתוקף.
במשך הזמן שמתי לב שבכלל לא טורחת לומר תודה אם אני קונה או מביא לה משהו...התעלמתי מזה. בקיצור הכל מתנהל לפי הרצונות שלה,תוך שאני שם את עצמי במודע בעדיפות אחרונה.
במקביל, מצאתי את עצמי מתמכר אליה בצורות שונות: מחכה להיות בקרבתה, מחמיא לה על לבוש, מחכה להודעות וואצאפ ממנה בזמן השיעור או בערב בבית ובסופ"שים הייתי מתבאס שלא יוצרת קשר, ומתחיל לזרוח שהיא פתאום כותבת לי.
היא מצידה השתדלה לא ליצור קשר איתי מעבר לשעות הלימודים, אלא רק לעיתים רחוקות. משהה תשובות בוואצאפ למרות שרואה את ההודעה, או משאירה אותי על "וי אפור" לעיתים גם ימים.
למרות שהבנתי היטב שאני מנוצל ,היה לי כיף ונעים להיות במחיצתה והייתי מחכה כבר לבוקר להתראות איתה ופחות היה לי אכפת מהסקס (לא ממש חסר לי סקס).
התפנית- לפני כחודשיים במהלך קורס קיץ הגיע סטודנט חדש ונראה היה שגילתה בו עניין, ובלי לחשבן התחילה להתעלם ממני ואף סירבה לאכול איתי יחד בכל מיני תירוצים מוזרים - אגרוף סנוקרת לפנים (שהעיר והאיר את מה שכבר ידעתי הרי...)
התגובה- התעשתתי בתוך ימים ,הגבתי מהר לסיטואציה, הפסקתי את הצ'אטים איתה בוואצאפ לחלוטין ,לא הצעתי לה לצאת לספריה או לאוכל וכו'..אבל כמובן המשכתי לחייך, להגיד שלום וביי בנימוס, ודיברנו רק קונקרטית בענייני לימודים (רק כאשר היא פנתה אלי).
לאחר מספר ימים כתבה לי למה אני מתנהג אליה בצורה כזאת, והיא ממש לא מבינה וכמה קשה לה בלעדיי וכמה כואב לה ואין לה מנוחה ובלה בלה בלה..עניתי שזו התנהגות מגעילה מצידה ויחס גורר יחס אבל אני לא כועס ושזו זכותה לעשות את הבחירות שלה. התעקשה שאני מדמיין, והיא זקוקה לי וכאלה...
יצאנו לחופשה ארוכה, והיא מצידה לא יצרה קשר אפילו לא חצי מילה עד שחזרנו עכשיו ללימודים.
אני מבחינתי ממשיך להתנהג בקרירות מקסימלית ודי מתעלם ממנה, ובטח שלא עושה מחוות כאלה או אחרות כבעבר, מה שגורר התחנפויות וניסיונות התקרבות תוך שהיא לא מוותרת על הקרבה עם ה סטודנט החדש אפילו יותר מלפני החופש.
הבעיה - למרות שאני בעל נסיון ביחסים,עם בטחון עצמי ודימוי עצמי גבוה ומרגיש שאני מתגבר באופן בקצב סביר על הפגיעה הזו , ולמרות שאני נראה מצויין (סליחה על ה"צניעות") גבוה מאד שרירי וחטוב (מתאמן 3 פ' בשבוע), ולמרות שאני מגנט לבנות ונשים בכל מקום (היא מודעת לזה היטב), עדיין יש לי נפילות מדי פעם שלעיתים אפילו מלוות במעין מועקה בחזה, שמתחלפות אח"כ ב High.
אני מדי פעם מתגעגע למה שהיה אבל משתדל לשכוח ואף לשמוח שימי הניצול בעצם הסתיימו ואני "משוחרר".
הבעיה היותר משמעותית- היא תקועה לי מול הפנים כל יום כל היום, דבר שלא ממש מקל עלי בתהליך ואני לא יודע ממש איך אני מתמודד עם זה, כי למרות הגועל והסלידה שעוררה בי יש לי אליה רגש כאמור.
איך להגיב לפניות המדי פעם מתחנפות שלה בוואצאפ? אולי לא לענות בכלל?
אהיה שמח לראות את תגובת פריים אלפא , ואת תגובתכם.
ת-ו-ד-ה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות