אהלן פיפול,
לפני שאני אתחיל אני רק אתן רקע. אני בן 21, ומטייל בעולם.(סולו)
עברו עלי המון תלתלות נפשיות מסיביות בשנתיים האחרונות,
עברתי המון מסעות רוחניות, "חיפוש עצמי" ,חיפושים אחר ה"אמת".
דיכאונות בעקבות תובנות לגבי היקום,(לא נמשכו יותר משבועות אחידים)
לאחרונה התפתחה אצלי תופעה שמאוד מזכיר הפרעת דה-פרסונליזציה, (יש לציין גם שהתופעה ממש מקבלת במה תחת שימוש בוויד או קטמין(פרספקטיבה אישית))
היא מתבטת בצורה כזאת שתמיד יש לי מחשבות בראש, בצורה מאוד אובססיבית לגבי דברים.
אני מתנתק מהמציאות בתדירות מאוד גבוה ופשוט נשאב למחשבות מבלי לשים לב,
יש לציין גם שאני עושה יוגה ומדיטציה, ועוד פעילויות גופניות למיניהן.
ואני פשוט לא מצליח לשים את האצבע על הבעיה שמתפתחת לי באישיות..
אני בנאדם בריא, בטוח בעצמי וביכולות שלי, אבל בחודשיים שלוש האחרונים מאז שעזבתי את כל החיים שהיו לי בארץ ואני באמת מעריך את מה שהיה לי.. הכל פשוט קורס.. אני מתחיל לשכוח מי אני ומה אני, אני מפקפק בכל דבר, הכל קורס לי מול העיניים וככל שאני אתנגד לזה ואלך לשבת בחברת אנשים ואפתח דיונים פשוט מדקה לדקה האוצר מילים שלי נעלם, הביטחון העצמי שלי מתפוגג..(שלא נדבר על הזיכרון שנעלם כאילו לא נברא),החיוך שלי שהופך למאולץ .
ואני נשאר גוף ריקני בעולם חיי.. אני איבדתי רצון כבר לטייל ולראות אנשים, נופים ולחוות חוויות, חלמתי על הטיול הזה מגיל 17, עוד לפני שהתגייסתי חלמתי על הודו..
ועכשיו שאני פה.. באלי רק לחזור. כמובן שמכאן אני לא אחזור לארץ יש לי עוד דרך ארוכה, אבל כרגע אני נמצא בבור עמוק שנראה ללא תחתית עם המון בדידות. ותחושת ריקנות. הייתי רוצה לאחל לעצמי שאני אתגבר על התופעה המעורפלת הזאת, ואני יותר מאשמח לשמוע על חברה שחוו את אותה ההפרעה ואיך הם מצאו את דרכם אל השקט.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות