אני בכיתה י״ב, אני די ידועה בשכבה שלי ואני גם פעילה בתנועת נוער זה בעיקר מה שמלחיץ אותי,תמיד ידעתי שאני שונה מהחברות שלי אבל בשנתיים האחרונות ובמיוחד בשנה האחרונה אני מרגישה שאני חייבת לצאת מהארון, אני מרגישה שזה תוקע אותי במקום. אני לא חושבת שמישהו חושב אפילו שאני לסבית אני כל כך דאגתי להסתיר את זה במשך כל הזמן שאפילו מגיל קטן וויתרתי על מסגרות שאהבתי. אני פוחדת שהכנסתי את עצמי יותר מידי פנימה... מדברת עם חברות שלי על בנים וזה בכלל לא מעניין אותי אני יודעת שאני רוצה בנות. יש לי חברה הכי טובה שאנחנו מדברות כל היום ואני יודעת שאני אוהבת אותה יותר מסתם חברה ואני בטוחה ב100% שזה לא הדדי, היא סטרייטית לחלוטין ואני לא יודעת איך להפסיק את זה בכלל. כולם מסביבי מדברים על אהבה וזוגיות ואני רוצה את זה ויודעת שאני לא יכולה. אני לא יודעת אם ההורים שלי יקבלו את זה אני מפחדת כל כך לספר. אמא שלי כל הזמן מזכירה את זה שהייתי קטנה היא חשבה שאני לסבית ומזל שלא, ואומרת שאין לה בעיה איתם כל עוד זה לא מישהו מהמשפחה שלה היא לגמרי תומכת בכל הסטיגמות שיש על הקהילה, אבא לא שמעתי אף פעם את דעתו אבל לא נראה לי שהוא יתמוך הוא גדל במשפחה דתית,אחותי נראת לי מאוד תומכת אבל כל פעם שאני רק חושבת על לספר לה אני נלחצת החברות שלי לא יודעות בכלל ומדברות כל הזמן על מתי יהיה לי חבר והרבה מהן די הומופוביות ונגעלות מזה. קשה לי מאוד בתקופה האחרונה ואני לא יודעת איך לעשות את זה אני מרגישה לבד ואני חושבת שאני לא אצליח לצאת מהארון בקרוב וזה מלחיץ אותי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות