היי,
אני נשוי מזה כ 15 שנים + 2 בנות (14,9) וזה בעצם ה + היחיד..
אהבה בעיניי היא כמו מדורה, חייבים לזרוק לתוכה חומר בעירה באופן קבוע, פעם גזע גדול, פעם זרד קטן ופעם אפילו מעט עשב בא בחשבון.
חומר הבעירה באהבה יכול להיות ליטוף,מגע,מסעדה,סרט,חיבוק,מילה טובה,נשיקת בוקר טוב,נשיקת לילה טוב...נראה לי שכבר הבנתם -:)
במקרה שלנו ההזנחה של המדורה הייתה טוטאלית..לא נזרק אפילו לא קיסם למדורה..וכך מצאתי את עצמי עם גחלים כבויים לגמרי ומדורה קרה.
לשאלה מי אשם במצב אין כל משמעות, כרגע המצב העובדתי הוא שצלע מספר 3 במשולש המשפחתי (צלע 1: אבא-ילדים,צלע 2:אימא-ילדים,צלע 3:אישה -בעל) לא קיים, אנחנו מגדלים את הבנות גרים תחת קורת גג משותפת ובזאת נגמרים היחסים, יש לציין כי אישתי עדיין אוהבת אותי, אך מבחינתי אני כבר לא נמשך אליה ולמעט 2 שיקולים עיקריים כסף והבנות..הייתי מתגרש מזמן.
הבעיה הנוספת היא שבמידה ונתגרש היא תאלץ לעבור עם הבנות לצפון הארץ (שם גרים הוריה) ואני גר במרכז מה שיקשה עליי הסדרי ראיה נורמלים
מה עושים ? אני בדילמות נוראיות !! האם "לספוג" את המצב להמשיך לסבול ולהקריב את מיטב שנותיי כדי להישאר עם הבנות ? האם לסיים את הסיפור ולהתחיל חיים חדשים ?
נשמע קיטשי ורפוס אבל אני רוצה מישהי לאהוב לחבק ללכת יד ביד להתכרבל לקבל נשיקת בוקר טוב מישהי לדבר איתה לחוות איתה טיולים הרפתקאות..פעם לא הבנתי את אלו שמתחילים פרק שני, היום אני מבין ויודע שפרק שני אצלי יהיה לגמרי שונה, תהיה מדורה יפה..ובזה נסגור מעגל עם תחילת החפירה..
אנא עזרתכם אני פשוט נקרע מייאוש !!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות