אהלן,
שמי עדן, אני בת 22.
בכיתה י"ב קיבלתי פטור משירות מסיבות דתיות. כל חיי למדתי בבתי ספר חילוניים, אך הייתי (ונשארתי) קרובה לדת - לכן הצלחתי לקבל פטור דתי. עם זאת, כל הזמן הרגשתי חלוקה עם הפטור הזה - אני אכן קרובה לדת ואני לא רואה את עצמי כ"משתמטת", אך הסיבה שנלחמתי על הפטור הזה אינה קשורה לדת כלל וכלל, היא קשורה לחרדות שהיו לי סביב הגיוס.
בגיל 18 עשיתי שירות לאומי למשך שנה. בד"כ עושים שנה, יש אפשרות לעשות שנתיים. בהתחלה רציתי מאוד לעשות שנתיים, אבל השירות הלאומי הייתה תקופה קשה של התקפי חרדה רבים - לכן רק חיכיתי לסיים את השנה הזו.
לאחר מכן, בגיל 19, התחלתי תואר. תמיד נהניתי ללמוד וזה הפחית לי את החרדה. למדתי חינוך והיסטוריה, ותוך כדי התואר עברתי טיפולים פסיכולוגיים שעזרו לי עם החרדה. סיימתי את התואר בהצטיינות כפולה.
בשנה האחרונה, סגרתי מעגל - עבדתי בתור רכזת שירות לאומי. זו הייתה סגירת מעגל נפלאה - פעם ראשונה יצאתי לשוק העבודה, התמודדתי עם החרדות, הצלחתי מאוד בעבודתי, חנכתי בנות שירות לאומי, וקיבלתי משכורת נאה. לאחרונה החלטתי לסיים את תפקידי, מתוך רצון לפתוח פרק חדש בחיי שעדיין לא ידוע לי מהו.
יש בי מחשבה להתנדב לצה"ל. העשייה למען מדינת ישראל חשובה לי מאוד, הלב שלי נמצא בשירות הציבורי ושם אני רוצה להיות. הקרע הזה, בין הרצון להתקדם בתפקידים ציבוריים, לבין העובדה שלא עשיתי שירות צבאי - גורמת לי לתהות האם עליי להתנדב לצה"ל? בייחוד עכשיו שיש באפשרותי לעשות זאת כי החרדות פגו...
יש לי אפשרות להתנדב לצה"ל עד גיל 24, מדובר בהתנדבות של שנתיים.
אני יודעת שאפסיד כ100-200 אלף ש"ח אם אלך להתנדב (משכורת צה"לית לעומת המשכורת שלי) אך זה פחות מטריד אותי. מה שמטריד אותי זה... האם זה נחוץ? האם מבחינה מוסרית הדבר הנכון לעשותו הוא להתנדב לצה"ל, או שמא אין צורך בכך?
אשמח לעזרתכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות