שלום,
כמו שהכותרת אומרת, יש לי בעיה של פגיעה עצמית.
פעם ראשונה שחתכתי הייתה בגיל 12 ולאחר צעקות רבות מהורי התביישתי מאוד במה שעשיתי ולא הייתי מסוגלת לדבר על זה כמה שנים.
שנה שעברה, חזרתי לעשות את זה שוב... הייתי בתקופה קשה מאוד ובלאגן בראש שקשה לי מידי אפילו לנסות להסביר שנבע מכל מיני דברים שקשורים לילדות הלא מאוד שיגרתית...
עד אני עוד מעט בת 17 וחצי ומתחיל להיות לי יותר צלקות על הגוף ממה שאני יכולה לספור, אני מסיבה מסויימת לא גרה עם הורי, אני כן בטיפול עם פיסוכולוג ופסיכיאטר ועל תרופות. הדבר היחיד שאני יודעת על עצמי על בטוח זה שהרצון לפגוע מגיע מצורך חזק של הענשה עצמית. (גם משהו לעשות עם הילדות שלי במידה כזאת או אחרת)
אני מנסה להתגבר על זה ומצאתי כמה דברים שעוזרים לי ״לדחות״ או ״לעשות פחות״ מהחתכים אבל ממש קשה לי... אני מרגישה בושה עצמית גדולה ואני פשוט לפעמים לא מסוגלת להתמודד איתה.
בבקשה, אם משהו מבין את המצב אני ממש אצטרך את העזרה, זה מחמיר לאחרונה וקשה לי להפתח לחלוטין מול הפסיכולוג והפסיכיאטר שלי מסיבות מסיומות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות