היי , אני בן 19 ,אחרי כיתה י''ב, וכעיקרון אמור להתגייס מתישהו(מפורט בהמשך).
אני מרגיש כאילו אין פתרון לבעיות שלי, ויש הרבה כאלה...
הראשונה היא חברתית: יש לי so called חברים, אבל אני מרגיש שהם יוצאים איתי כי אני מביא להם תועלת- יש לי אוטו של ההורים שצמוד אליי בדרך כלל מתי שאני צריך, בית גדול שאפשר לארח בו/לקיים ''ישיבות'' וכדומה. אני מרגיש אאוט בשיחות וביציאות , כאילו אם לא היה לי את ה''תועלת'' מבחינתם הם לא היו חברים שלי למרות שאנחנו מכירים שנים. לעומת זאת, חברים שאני כן מרגיש שהם אשכרה חברים כבר בצבא וקשה לשמור איתם על קשר(רובם בקרבי).
הבעיה היא בעצם או להיות לחלוטין לבד רוב הזמן או לצאת בכוח כדי כן להרגיש איכשהו שאני יוצא, מבלה או בתכלס מה שנקרא being social.
עוד בעיה בחיי היא לצערי הנושא הרפואי. עד לפני חודשיים חוץ משפעת לא הייתי חולה מימיי. יום אחד בנובמבר פשוט התעוררתי עם חוסר תחושה ברגליים(יכול להזיז, אבל לא מרגיש מגע לחלוטין) ותופעות שונות ומאז אני בספירלה של בדיקות, אבחנות פוטנציאליות מפחידות וכו. אחרי טיפול תרופתי דרך הוריד הסימפטומים עברו אך העובדה שאין אבחנה והאופציות האפשריות מפחידות מכניסות אותי לסטרס לא נורמלי.
עוד בעיה בחיי היא הנושא של אהבה. אני בחור עם ביטחון עצמי (למרות שזה קצת התערער לאחרונה) וכנראה שמזלי לא מתמזל עם בחורות שאני מתחיל איתן, וזה גם מבאס. פחות מדאיג אותי כי האחת היכנשהו בחוץ בשבילי, אבל עדיין אני מרגיש שאני כן בשלב בחיי שאני מוכן לזוגיות כלשהי. אפילו ידידות עמוקה עם בן/בת שמבינים אותי ואני אותם בחזרה.
בסך הכל, אני מרגיש שאין לי עם מי לשתף את את מה שעובר במחשבותיי, וזה באסה.
טיפים? עצות? איך עוברים תקופות כמו שעובר עליי בהצלחה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות