איפה להתחיל.... אני בוכה אני כמו מפל מים שהזרם שלו פשוט נפתח ומסרב להיעצר. אני בעצבות אני בכאב אני בבדידות.אני לא פורחת. אני לא עובדת. אני במיטה ובבית רוב שעות היום קמה על יום בשעה קבועה. רק מאכזבת את עצמי את ההורים שלי. מה ייצא ממני. אני לא מתאמצת לצאת מהמקום. מרגישה שהוא קבע את שגרת יומי.. אני מנותקת אני לא מה שהייתי לפני. אני חבולה נפשית. בת 28 בלי יכולת לשפר את החיים שלה. איבדתי את הדרך לאושר..... היא מעולם לא הייתה קשה כמו עכשיו. תודה לה. רק אני. יודעת מה עובר עליי אני ואבא שבשמיים. בשניה שמחה שרואה את האחיין שלי . וזה נכבה בקלות כי אני בין ארבע קירות. עם הטלפון. רואה את החיים של האחרים שנראים ביננו יותר טוב. אני בכלא של עצמי. מלאת חרדות שאלות טרדות וחוסר סיפוק מהכלללללללל. הלוואי שנצליח לשנות ולהשתנות. כי זה מספיק ודי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות