היי ותודה רבה לכל מי שקורא.
אז התגייסתי לפני 5 חודשים עם המון מוטיבציה לשירות. עברתי בהתחלה קורס חוסן חודש וחצי, ואז קורס בעיר הבהדים לתפקיד משקית מילואים.
עוד לפני הצבא ראיתי קבן וסיפרתי לו בתמימות כל מיני דברים לא קלים שעברתי מהחיים שלי, והוא קבע לי קה״ס ותש 3.
מאז שהגעתי לסדיר אני סובלת מאוד, מגיעה כל יום ברבע ל9 לבסיס וחוזרת לבית ב8 וחצי בערב וזה שוחק ומדכא ברמות שאני לא יכולה להסביר, יודעת שיש גרועים יותר אבל כל מקרה לגופו.
ומעבר לזה ויותר חשוב מזה התפקיד כולו הוא עמוס מאוד ופקידותי עם המון המון ניירת, שעות של ישיבה על התחת ובהייה מול המחשב ומפקדת שמתאכזרת אליי ושופטת אותי למרות ששיתפתי אותה בדברים שלא סיפרתי אפילו להורים שלי, דברים שצילקו אותי מאוד.
אני כל יום סובלת ונלחמת לעבור תפקיד אבל יודעת שאין סיכוי, אף אחד מהסגל לא יתן לי לצאת מזה, ובגלל זה אני שוקלת לצאת מהצבא ולעשות שירות לאומי - אבל מפחדת. מפחדת מההשלכות שיהיו אם אני אצא על נפשי, מה יגידו וכו.
מה שבטוח שאני לא יכולה לסבול יותר, אני נגמרת כל יום מחדש ואמרתי לאותה מפקדת לפני כמה ימים כשאני נחנקת מדמעות שפשוט בא לי למות ממש במילים האלה ובכוונה מלאה, והיא עשתה לי פרצוף והלכה והשאירה אותי לבד עם המצוקה שלי, לא יודעת איך בן אדם יכול להתנהג ככה ולהיות כל כך חסר אמפתיה כשהוא רואה מישהו במצוקה נוראית כזאת.
יודעת שהצבא הוא לא תוכנית לבקשתי, יודעת שזה לא צבא הרצון לישראל וכל אחד צריך לקחת חלק בנטל, אבל אני באמת סובלת במלוא מובן המילה. לא מרגישה חיה יותר. אני לא יודעת מה לעשות.. אשמח לעזרה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025