מצד אחד אני כן רואה את עצמי בזוגיות אבל מצד שני לא. קשה לי לראות את עצמי מתחבקת ובאה במגע עם מישהו כי אני ממש ביישנית, קשה לי לראות שאני אצליח להיפתח למישהו שאני מחבבת ולגרום לו לרצות אותי וקשה לי לראות את עצמי עם אותו בן אדם כל כך הרבה זמן מבלי שאני אשעמם אותו והוא אותי. כבר שנים שאני ממש מפחדת להיכנס לזוגיות ואומרת לא לכל מי שמציע לי לצאת ואני לא מבינה ממה זה נובע. ביסודי ובחטיבה לא היו לי בעיות של ביישנות עם בנים שחיבבתי אלא להפך, ידעתי איך לגרום להם לשים לב אליי. בתיכון לא הייתי בקשר עם בנים כי התרחקתי מהחבורה שהייתי בה ומאותו רגע נהייתי שקופה בתיכון, בלי חברים וחברות ובקושי דיברתי עם אנשים, גם בנים וגם בנות. בצבא דווקא התחברתי לבנים אבל רק לכאלה שלא היו הטעם שלי, כאלה שהיו הטעם שלי כל פעם הייתי לחוצה וסגורה לידם. מה אני אמורה לעשות במצב כזה שמלחיץ אותי להיכנס לזוגיות בגלל כל הקטע של המגע והזמן לבד.. אני לא רוצה לצאת עם מישהו כי אני מרגישה איתו בנוח בגלל שהוא לא הטעם שלי.. בקיצור, מתוסבכת ברמות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025