מכיתה יא הרגשתי ממש דיכאון וירידה בשמחת חיים ומאז המצב רק הדרדר.אני כבר אחרי צבא אני מרגישה דאני תקועה באותו מקום שלחברים שלי לא אכפת ממני שאני לא שייכת שאני לא מתקדמת לא רצויה לא מוצלחת פשןט לא טוב לי
אני כל הזמן עצובה אין מדהו שידרבן אותי וידמח אותי אני מרגישה שאני חיה בלופ של עבודה ובית מדי פעם יוצאת עם חברים ואני פשוט לא נהנת לא מוצאת סיבה לקום מהמיטה לא מוצאת משהו שידחוף אותי ושיניע אותי לחיות את היומיום שלי ואני כל הזמן חשבתי שסה ישתנה כי סיימתי תיכון התגייסתי השתחררתי עבדתי במקומות שונים ובכל מקום אני מרגישב לא שייכת מרגישה שלא טוב לי
מבחינת זוגיות היה מישהו שאהבתי וזה לא הסתדר ונגמר לפני שנה מרגישה שאני לא מעוניינת באף אחד ואף אחד לא מתעניין בי מרגישה פשוט כלואה שטוב לי ואני לא יודעת מה לעשות עם זה
אני מרגישה שאין לי עם מי לדבר ואני מתפרקת בבכי במיטה כל יום בתקווה שהמצב ישתפר וזה פשוט 5 שנים כבר אותו מצב של תקיעות של הרגשת כישלון שפשןט לא טוב לי בחיים
מישהו שיכול לעזור או לפחות לתת עצה איך לצאת מהלום הזה והמחשבות על המיותרות שבי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות