מרגיש לי שלהיות בודדה בשבילי זה כבר לא עניין של כמה אנשים שאני אקיף את עצמי,אני מרגישה שלהיות בודדה זאת פשוט הפכה להיול ההסתכלות עולם שלי לחיים ולאנשים.אני מרגישה שאני בחיים לא אוכל לאהבו משהו או לדאוג לו מבלי לעשות את זה מתוך אינטרס אישי,אני מרגישה שאני עם אנשים רק רק בשביל להרגיש עם עצמי יותר נורמלים ושהכל בססדר איתי,אני מרגישה שאני בחיים לא אוכך להצליח לאהוב משהו,מרגיש לע שכולם כאלה מטומטמים שכולם רובוטים ואף אחד לא אמיתי,כולם מלקקים תתתחת של אחד השני וזה מגעיל אותי.כולם פשוט בני אדם מפגרים.מרגיש לי שאני בנוחה ממשהו אחר וכן זה אולי הדבר הכי נרקיסיסטח שאני מכירה,אני באמת מרגישה לפעצים כאילו אני הרבה יותר טובה מכולם,כולם פשוט אנשים מפגרים אין בן אדם שאני לא מזלזלת בו אני מזלזלת מפאקינג כולם כולם פשוט מכונות של פוליטיקלי קורקט .לא יודעת באלי להרגיש שייכת כאילו יש לי אנשים על אותו ראש כמוני שאני לרגע לא ארגיש בודדה ואני תכלס לא לבד בתוך כל המלחמה הזאת עם העולם.מעניין אותי אם זה משהו שאני בחיים לא אמצא ואני פשןט צריכה לשקר לעצמי אם אני אשכרה רוצה להרגיש לא בודדה.אבל אני לא יודעת מה עדיף להיות חרא או פשוט לשקר לעתמך שאתה לא חרא בשביל להיות בן אדם שהוא לא חרא ושטוב לו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות