הי אני בן 22 עוד מעט ואני נגיד עברתי הרבה עד הגיל הזה והבנתי הרבה דברים בחיים .. אחד הדברים הוא שאימי נפטרה כשהייתי נער בן 14 ומאז ועד היום יש בי חור שקשה למלא אותו גדלתי בלי דמות להערצה אבי עד היום לא מוצא את עצמו ואני הלכתי בדרכו פשוט זרמתי גדלתי עם 2 אחים קטנים בבית שלקחתי תאחריות לעזור לאבי איתם כידי שיוכל לעבוד התגייסתי לצבא והשתחררתי לאחר 8 חודשים שבסעיף שחרור שלי רשמו לי (קושי הסתגלותית עם הפרעות תפקוד חמורים) ואני כביכול השתחררתי כי הרגשתי שהצבא לא מתאים לחיים שלי באותו רגע והיה חשוב לי לעזור לאבי עם אחיי הקטנים..כיום הכרתי בת זוג מדהימה שנתיים עוד מעט ביחד ולאחרונה עברנו לגור ביחד היא עוזרת תומכת דואגת הכול אבל יש בי בעיה עברתי מלא עבודות כול מקום שאני הולך אליו אני נכנס במוטיבציה ואז אני אומר לעצמי זה מה שיעשה בחיים ? הרי ללמוד אני לא ילמד מימה שאני מכיר את עצמי אבל אני כול פעם מנסה עבודה בתחום שונה וזה מדכא אותי שאני לא מצליח או זה לא מתאים לי לאחרונה הגשתי מעומדות לשבס מכיוון שאני יודע אוהב מסגרות וזאת ניראת לי אחלה עבודה דינאמית ומספקת.. עברתי את כול המבחנים אבל בשלב של הרופא של השבס ראה שהשתחררתי בגלל הסעיף שרשמתי ואמר לי ללכת לפסיכיאטר שיביא חווה דעת שהכול בסדר איתי היום וזה חתיכת פרוצדורה ואני שוב נכנס לדיכאון מיזה שאולי גם בזה לא ילך לי או שלא תיהיה חווה דעת טובה בגלל המצב שאני בו היום .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות