היי,
אני בן 34. אני עושה טיפולים כבר מעל 10 שנים בשביל בעיות של חרדות, חוסר בטחון, חוסר יכולת להיות חברתי וכן הלאה.
כל הזמן, פשוט כל הזמן, עולים ומגיעים בטיפולים כל כך הרבה דרכים בהם גם אבא שלי (בעיקר) וגם אמא שלי פשוט הרסו לי את הנפש מגיל 0. גם בדרכים אקטיביות כמו סוגי אלימות שונים קטנים וגדולים (גם פגיעות מיניות) וגם בדרכים "פאסיביות" כמו לא לתת לילד את מה שהוא צריך כדי לגדול ולהתפתח, הזנחה עצומה, חוסר נתינת תשומת לב והתעניינות, אהבה על תנאי וכדומה.
כלפי חוץ ההורים שלי אנשים טובים ו"מקסימים" בעבודות מכובדות וקצת ציבוריות, ו"מי יכול להאמין שהם כאלה" וכו' וכו' וכו'.
זה כאילו שהייתי גדל בשבי החמאס או משהו כזה.
כלומר במקום שההורים יעשו את המקסימום או את המקסימום שהם יכולים או לכל הפחות איזשהי "השתדלות", הם ממש עשו את ההפך הגמור.
אני קורא על נרקסיסטים שרואים את כל העולם ואת כל האנשים, גם את הילדים שלהם, שהם בעצם "חלק מהם" ואולי זה חלק מההסבר של זה, אפילו שאני לא מבין את זה בדיוק. וזה גם לא כל התמונה, יש פה גם ממש רשע ורוע ורצון לשאוב חיות מהילד וכל מיני דברים כאלו.
כל זה גם דופק מהצד של הילד, כי הילד רוצה הורים לאהוב, לחבק ולהרגיש קרוב אליהם. ומגיל מאד מוקדם זה נמנע ממני, כנראה שכבר כילד הרגשתי מאויים מהם ושלא כדאי להתקרב אליהם יותר מדי.
אז עכשיו אני בן 34, משקיע שעות רבות בשבוע בשביל לטפל / להבריא / לשקם את הנפש שלי וזה פשוט קשה מאד לתפיסה שההורים, מי שהביאו אותך לעולם, מי שהיו צריכים לדאוג לך, פשוט עשו ממש ממש את ההפך הגמור ועכשיו אני צריך להשקיע שנים רבות ושעות רבות להבריא את עצמי.
כמובן שאין אפילו בדל מחשבה שהם יביאו לי כסף כדי לטפל בעצמי או סתם ככה להביא כסף, כבר מגיל מאד צעיר נאלצתי לעבוד בשביל כסף, וזה למרות שאני יודע שיש להורים שלי מעל 10 מיליון שקל בבנק מירושות שהם קיבלו ולא חסר להם אמצעים כלכליים. גם לאחים שלי הם לא מביאים שקל. הם מעולם לא הביאו לי כסף לשום דבר חוץ מאשר המינימום שבמינימום.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות