אני נערה בתיכון כבר מהכותרת אפשר להבין מה הבעיה
עכשיו זה לא שאני מנותקת מכל העולם אני פשוט לא מבינה או מתחברת לדברים של נערים בגילי כן אני מרגישה לבד אני מאלו שאוהבת לקחת סיכונים לנסות דברים חדשים ואן לי בעיה להתמודד עם קשיים אבל אני לא אוהבת לפנות לעזרה או להראות חולשה אז החלטתי לפנות לפה אני לא טובה בלפתח שיחות או להתחיל להתחבר עם אנשים אני נורא מציאותית אז אני לא מתחברת לרוב הדברים המפגרים שהם עושים.
(לא מוצאת תחרות גרפסים כדבר מעניין) אז אני נחשבת לממורמרת או חסרת עניין אני לא מתאפרת אני לא מוצאת טעם להשקיע בזה אני לא אוהבת להיות הרבה בסביבת אנשים אני אוהבת את בלבד אבל לפעמים אני כן רוצה לצאת אם אנשים או סתם לצחוק איתם אבל נורא קשה לי לעשות את זה במקום שאני נמצאת בו לדוגמא אם אני בבית שלי או אם אנשים שאני סומכת אליהם אז יש לי צבע הפנים אני מחייכת מרגיש לי נוח שאני נמצאת שם אני חיוורת אני נראת רע לא בלי לחייך בלי לבכות אפילו השיער שלי מחליט למות כשאני נכנסת בשער
אז כבר נמאס לי אני לא יודעת לפתח שיחות אני לא יודעת לזרום אני לא אוהבת מסיבות אן שום דבר שמחבר ביני לבין הנוער הישראלי חוץ מזה שאני אדם כמה אני לא אוהבת לשקר לאנשים בפנים אם אני לא אוהבת משהו או לא נוח לי בחברתו אני אגיד לו את זה בפנים אני לא אשקר לו ואני יגיד לו שאנחנו סבבה זה פוגע בי ובו ויש אנשים שתופסים את זה מעליב מה לעשות אך לפתח שיחות אך להכיר חברים אך להתחבר אך ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות