היי לכולם.
אני עכשיו בכיתה יב'. ממש עוד שנייה מסיימת..
מאז שנולדתי,או מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי ביישנית. אני מאוד עצורה ומופנמת ולא הטיפוס הכי דברן. מרגישה שכל פעם שרוצה לדבר עם מישהו זה כרוך במאמץ נפשי ובמידה שעושה את הצעד ומנסה לפתח שיחה הלחץ נעלם לאחר כמה דקות אך עדיין אני לא מתנהגת בטבעיות אלא בנחמדות מסוימת בכדי לנסות להתחבר. לרוב הנסיונות מסתיימים בכישלונות כי הצד השני לא מעוניין להמשיך את השיחה. (הולך/ מדבר עם אנשים אחרים). אין לי ממש חברות טובות שאני מרגישה כימיה חזקה איתן ולכן גם כאשר יש לי אפשרות ללכת לדבר איתן אני נמנעת וגם לפנות אליהן כרוך במאמץ. כמובן שאחרי שפונה אליהן זה משתחרר וכיף לי לדבר איתן.
מרגישה שפיתחתי התנהגות אנטי חברתית משום שלאורך שנים מצאתי את עצמי די מבודדת.
כשאני רואה ילדים אחרים מדברים כל כך בחופשיות ובלי לחשוב פעמיים על מה שהם אומרים זה מעורער בי קנאה. גם כאשר אני מבינה שאין לי ממה לחשוש, שאני צריכה לשים פס על כולם ולא לייחס חשיבות למילים שלי אני לא מצליחה ליישם את זה. ברגע שאני תופסת את עצמי בלחץ לפני שאני מפתחת שיחה ומנסה להרגיע את עצמי, הלחץ רק גובר ומשתק אותי לגמרי.
גם ביום יום שלי אני די שמה לב לכל מילה שיוצאת לי מהפה. מאוד מחושבת. עם אותן בנות שאני בקשר איתם זה לא ככה ברגע שאני כבר מדברת איתן. איתן אני מרגישה בנוח ומדברת רגיל.
אני מאוד עצובה. אני מוצאת את עצמי לבד הרבה וחסרת מצב רוח. חוזרת הרבה פעמיים עם דמעות בעיניים ומתפרקת בבית בבכי.
אני לא יודעת למה כל שיחה שאני מעוניינת בה דורשת ממני מאמץ נפשי כל כך כבד ולא באה לי בקלות ובהנאה, כי זה סהכ אמור להיות משהו נחמד לדבר עם אנשים ולא משהו מאיים.
מה שעוד יותר גורם לי להיסגר זה שגם כאשר אני פונה אל אנשים ומנסה לדבר,כפי שאמרתי זה לא מצליח וגורם לי להיות מיואשת ולהפסיק לנסות מלכתחילה.
מה הייתם מציעים למישהו כמוני לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025