אז היי לכולם וזה טיפה ארוך אז אני ממש מעריכה את מי שיקרא.
אבא שלי ואני אף פעם לא היינו בקשר טוב, יש תקופות שאנחנו כן ויש תקופות שבכלל לא.
הוא נורא מגונן אבל יותר מידי אבל כבר הפסקתי להתייחס לזה פשוט למדתי לחיות עם זה. בזמן האחרון הוא לא אוהב שום דבר שאני עושה הוא כל כך רוצה שאני משקיע ואצליח בלימודים ובסדר אני מבינה אותו וגם משקיעה אבל כשירדתי ל4 יחידות מתמטיקה הוא הפסיק לדבר איתי, זו רק דוגמה אחת מתוך רבות.
אני באה ממשפחה דתייה שכולנו שומרים שבת ולפני שנה בערך היה פה ריב והוא פשוט החליט שהוא עוזב את הדת והוא באמת עשה את זה לכמה זמן לא שמר שבת לא כלום, לא אמרתי מילה על זה, מעשים שלו חיים שלו.
אבל הוא לא מקבל שום דבר שאני עושה הוא קורא לי גויה הוא אומר שאני בושה בשבילו ( ובאמת שאם תשמעו מה כביכול עשיתי אני בטוחה שלא תחשבו ככה) אז החלטתי לא לדבר איתו, להמנע ממנו כמה שפחות לדבר איתו .
בארוחת שישי לפני יומיים שאלתי אותו משהו ואז הוא אמר לי אני יודע שאני זבל בעיניך אז אל תדברי איתי יותר בואי נחסוך את זה. ורציתי להגיד לו תתנהג אלי יפה כמו שאבא אמור להתנהג לבת שלו ואתה תקבל אותו יחס, אני ממש לא מרדנית או משהו אבל היחס שהוא נותן לי אני לא חושבת שעבד אפילו מקבל את היחס הזה.
מפה לשם אנחנו לא מדברים ועם כמה שהוא פגע בי בכל הזמן הזה עדיין כואב לי לראות אותו לבד כי הוא ואמא שלי לא מדברים, הוא רב עם אח שלי הקטן בן 8 ומאיים עליו שהוא ירביץ לו אם הוא יצעק או משהו ואני ממש לא מצדיקה את זה
אני לא יודעת מה לעשות מצד אחד לא מגיע לו שאני אבזבז עליו אץ הזמן שלי אבל מצד שני קשה לי לראות אותו לבד כל הזמן הוא גם עבר חיים נורא קשים וממה שהוא סיפר לנו רוב המשפחה מצד אבא שלו כולל אבא שלו נפטרה בשנה וכל זה כשהוא בן 20. אני יודעת שהוא עבר חיים נורא קשים ושקשה לו בלי אבא שלו אבל אני לא חושבת שהוא צריך להוציא את כל התסכול שלו עלינו. אחים שלי נורא סובלים ממנו ואני לא יודעת כבר מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות