לפני מספר חודשים עשיתי את אחת הטעויות הגדולות בחיי. הימרתי את כל מה שהיה לי על שינוי מסוים. וברגע האמת קבלתי פיק ברכיים והחלטתי לחזור בי. אך המקום שחזרתי אליו כבר נחרב עקב עזיבתי. כמובן שיכול להיות שלא עשיתי טעות ושאם הייתי נשאר שם היה קורה לי אסון או משהו שאי אפשר לדעת עליו. אבל אני מרגיש את זה בעצמות שעשיתי טעות קשה מאוד. ושלא הייתי צריך לחזור אחורה בגלל חרדה.
אני מרגיש שפספסתי את הזדמנות חיי לשינוי אמתיי.
אני מרגיש מבוגר ושפספסתי את כל נעורי וגם את ההזדמנות האחרונה שהייתה לי לשינוי.
אני לא מצליח להשלים אם זה שאני באמת בן 30, ואני ממש מרוסק מזה.
אבדתי תקווה, משמעות, רצון. ועם זה אבדתי גם את ניצוץ חיי ואני מרגיש שאני נובל ונרקב מיום ליום
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות