אני בחור בן 33, ניראה טוב, אומרים עלי שאני אינטליגנטי ועם עבודה טובה. הרבה מאוד שנים הדחקתי את המשיכה המינית שלי לגברים, כי יכולתי להיות גם עם נשים ודי להנות מזה, אך לתקופות די קצרות. כיום, שרוב החברים שלי כבר נשואים ועם ילדים, אני מתחיל להבין שהגיע הזמן להתחיל להתמודד עם הדברים שדאגתי להדחיק כל הזמן. פתאום כבר לנפש לא בא לעשות דברים שאתה לא 100% שם, וכך אני מוצא את עצמי מעביר ימי שישי רבים לבד. אני חייב לציין שאני שונא את זה שאני נמשך לגברים, אני מתעב את הדימוי שזה יוצר ואת הגבות שמורמות ברגע שמדברים על מישהו שהוא כזה. ה so cold ליברלים ביותר יסבירו לך שזה כבר לא ביג דיל, ועדיין בחדרי חדרים ילכלכו, ויגידו שזו סטייה. זה גומר אותי, מרסק אותי. אני לא מפסיק להאשים את המיניות שלי בכשלונות שלי, ובעיקר לא מפסיק להאשים את עצמי. המקצוע שלי הוא מקצוע מאוד מצ׳ואי, כזה שצריך להיות גבר גבר, והחשש שלי שאני אאבד את כל הפאסון אם חלילה ידעו שאני בכלל בקטע של גברים. הפחד משתק, והחשש להישאר לבד מתסכל. קשה לי מאוד עם התיוג האוטומטי הזה של מי שבקהילה הוא x. אני תמיד חלמתי על בית עם אישה וילדים, ממש כפי שגידלו אותי, וכואב לי הלב לחשוב שהחלום הזה לא יתממש. אני יודע שאני זקוק לטיפול, העניין הוא שאני בקושי מסוגל להודות בפני עצמי על המשיכה המינית שלי, לא יודע אם אצליח לדבר עם אדם אחר על כך. מה עושים? איך מתחילים לקבל את עצמי? לאהוב את עצמי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025