אהלן,
אני משרת ביחידה עורפית יוקרתית, בתפקיד נחשב ומשמעותי, בו נותרו לי מס' חודשים עד לשחרור. אני מאוד גאה לקחת חלק במערך שבו אני משרת, אבל מבחינה אישית ,לא יודע אם אני מסוגל להגיד שמצאתי את עצמי במקום שבו אני נמצא ועם האנשים שאני משרת איתם.
לאורך זמן מה מהשירות התקילו אותי מחשבות רבות לשירות כלוחם ביחידה מובחרת / סיירת, ועד היום אני מרגיש קצת פספוס לגבי זה.
כמלשב, הייתי תלמיד מצטיין והלכתי בעקבות שירות שיתרום לאזרחות , אבל רק עמוק במערכת, אחרי שלמדתי להכיר את עצמי, הבנתי שכל היוקרה איננה בסדר העדיפויות שלי. לא חשבתי בזמנו בכלל על שירות קרבי.
היום, כשאני יושב עם חברים טובים ביחידות קומנדו וסיירות, אני דווקא זה שמקנא - האדרנלין, ההתבגרות, החוויות, המסלול, האנשים שאתה עובר איתם את כל הטחינה ובסוף נהיים כמו משפחה. מה גם שאני פריק של צבא - בין אם באמל"ח, אסטרטגיות צבאיות, והיסטוריה, ולדעתי להיות לוחם בשטח ולהתנסות בכל אלה זה החלום הכי גדול של מישהו כמוני.
אומנם כן עברתי המון, מה שפיתח אותי כאדם, ותרמתי לא מעט למדינה, אבל בסופו של דבר אני לא מרגיש שמצאתי את המקום שלי וזה די מבאס אותי, ומה דעתכם? האם החששות שלי מוצדקים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות