אוקיי אז לפני חצי שנה התחלתי לדבר עם ילד בכיתה שלי ומפה לשם אנחנו ביחד שולשה חודשים הראשונים הסתרתי את זה מההורים שלי בגלל שהם לא מסכימים לי חבר אחר כך אמא שלי בדקה לי את הטלפון וגילתה עליו לבד בהתחלה היא ממש כעסה אבל אחר כך היא השלימה עם זה וגם נתנה לי להיפגש איתו והכול עד שאבא שלי גילה כי אמא שלי סיפרה לו הוא לא ממש כעס על זה הוא פשוט שתק אבל מאוד לחץ עליי להיפרד ממנו באיזשהו שלב הוא כבר אמר זהו וממש החליט שאם אני לא נפרדת ממנו אין לי יותר כלום והוא שולח אותי לפנימייה.
כתבתי לו הודעה ארוכה בוואצפ ניסיתי לדבר איתו ועם אמא שלי כמה פעמים כי מאז שאבא שלי אמר לו אז גם היא לא מסכימה .
בסופו של דבר הייתי צריכה להיפרד ממנו ביום שהיינו חצי שנה זה היה ממש קשה ואני עד עכשיו לא מצליחה להתגבר עליו ומהרגע שנפרדנו אנחנו לא מפסיקים לדבר כיאלו אנחנו ביחד כי אני והוא זה היה משהו שאי אפשר היה להפריד הא פשוט מושלם הוא דואג לי מקבל אותי כמו שאני אומר שהוא לא מוותר עליי בחיים מעלה לי את הביטחון העצמי אני לא יודעת מה אני בלעדיו באמת שהוא ממש החצי שני שלי.
היום חברה שלי עשתה לי הפתעה והביאה אותי ואותו לפארק ליד הבית שלי שניפגש הוא לא הפסיק לחבק אותי ולנשק אותי ולהגיד לי שהוא אוהב אותי ואז שאלתי אותו רגע אז מה אנחנו עכשיו ואז הוא אמר ביחד.
מסתבר שחזרנו עכשיו ואני לא יודעת איך ההורים שלי יקבלו את זה אם הם יגלו ששוב פעם חזרתי אליו למרות שהם ממש אוסרים עליי שלא יהיה לי חבר.
והם בודקים לי הטלפון וכרגע הטלפון שלי אצלם ואין לי איך לתקשר עם אף אחד ואיתו.
ואני לא יודעת מה לעשות אני ממש מפחדת אבל הוא ממש חשוב לי ואני לא רוצה שניפרד כי אני מספיק גדולה בשביל לקחת החלטות על עצמי.
תעזרו לי פליזזזז
וחשוב לציין שהוא ממש מקבל את כל זה והוא יודע ומבין ממש
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות