היי אשמח לעצות כי אני מרגישה שאני לא יודעת כבר מה לעשות .
בצבא ביצעתי עבירה פלילית,אין דרך לייפות את המציאות זה מה שהיה. האירוע קרה לפניי כמעט 3 שנים ,חודש לפניי השחרור שלי.ביצעתי מעשה בחוסר מחשבה ואת ההשלכות על כך אני חווה עד היום.אני היום סטודנטית ועובדת .מפרנסת את עצמי וממנת את התואר.באה ממשפחה קשת יום,ההורים שלי לא יכולים לעזור לי מבחינה כספית גם אם מאוד יירצו.במשך כל השלוש שנים אחריי השחרור התנהלו דיונים בתיק שלי,גררו אותי תקופה ארוכה בזמן הזה התחלתי ללמוד ולבנות חיים.תמיד חשבתי שיהיה לסיפור סוף אופטימי שייגמר בקנס ואני אמשיך בחיי.לאחרונה התבשרתי שאלך לכלא למשך כחודשיים.מאז הבשורה אני לא מתפקדת.לא עובר יום בלי שאני בוכה,לפניי שבוע נהגתי ברכב ומרוב מחשבות עשיתי תאונה והדבר היחיד שחשבתי הוא שחבל שלא קרה לי משהו בתאונה הזאת. התחילו לי מחשבות אבדניות. ברגע שאני נכנסת לכלא לרצות את עונשי אני צריכה להתפטר מהעבודה כי לא מאשרים לי חלת, כנל לגביי הלימודים שבהם יש חובת נוכחות,חוסר נוכחות גורר לפסילת הסמסטר.אני במינוס לא סוגרת את החודש והאפשרות של לא לעבוד חודשיים במקרה הטוב לא אפשרית. הועלתה האופצייה של עבודות שירות אך גם הן לא אפשריות כי הם רוצים שאעשה עבודות שירות במשך חצי שנה במקרה הטוב ושוב אני חוזרת לחלק שאני לא יכולה לעבוד וללמוד בזמן הזה .העלתי את כל העניין בפניי הסנגור שלי והוא אומר שאין מה לעשות ושאלה סהכ חודשיים של כלא.שבוע הבא יש לי עירעור אך הסנגור אמר שכנראה לא יתחשבו והעונש יישאר כמו שהוא. אני ממש שלב לפני שאני מסיימת הכל ומרימה ידיים .אני אבודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות