היי. אז ממש כמו שכתבתי בכותרת
אני בת 18 עוד מעט. הייתי אמורה להתגייס בדצמבר - כלומר גיוסי חורף וזה היה מאפשר לי לקבל מיוני קיץ.
לפני חודש בערך ראיתי שהקדימו לי את הגיוס. לא עשיתי עם זה כלום כי חשבתי שעדיין יהיו לי מיונים (בגלל הקורונה והכל הנחתי שהם משנים כת התאריכים אבל שיתאפשרו לי עדיין מיונים)
אני מאוד התעניינתי ורציתי לשרת במודיעין. התקשרתי אליהם מספר פעמייפ בשביל לקבל מיון והם לא שלחו לי. דרך אגב יש לי נתונים מתאימים - קבא 54 ודפר 70 ויש חברות שלי שקיבלו עם נתונים יותר נמוכים משלי.
לא התקבלתי למיונים ששלחו לי ועכשיו שיבצו אותי לתפקיד -משקית מילואים. קראתי באינטרנט וראיתי שהרבה התאכזבו מהתפקיד וזה באמת נשמע תפקיד שלא הייתי רוצה לבלות בו שנתיים.
לפי מה שהבנתי זה פשוט להתקשר לאנשי מילואים של יחידה שאשובץ אלייה ולשבת המון שעות מול המסך. ובנוסף לכך יש לזה יומיות
עם כל כמה שהשירות בצבא זה תרומה למדינה, אני רוצה לתרום ולפתח את עצמי ולא רואה איך זה יקרה.
כל כך קיוותי ורציתי שהצבא יהיה נקודת מפנה בחיים שלי ואני רואה שזה הולך להיות אותו סיפור שיהיה בבית ספר ואני פשוט רוצה להתערק. (אם לא היה ברור תקופת בית ספר הייתה ממש גיהנום עבורי ורציתי שינוי בחיים)
אני לא טיפוס של יומיות. אני יוגעת שאתמודד בבסיס סגור.רתיתי לפתח את הקדרים החברתיים שלי וגם את הכישורים שלי.
אני יודעת שהצבא מחשל בכל דרך שהיא אבל אני מרגיה שפשוט אבזבז את הזמן שלי ולא אמצא את עצמי ולא אפתח שום כישןרים שהייתי יכולה לפתח במקום אחר, וגם אם כן אפתח, ה יהי במידה הרבה יותר מועטה מכל תפקיד אחר.
זה מממש מדכדכך אותי ורציתי לשואל כמה שאלות..
1. מה אפשר לעשות במצב שלי - האם לדחות שירות (האם אוכל לקבל מיונים בדרך זו?)
2. להתערק על נפשי (אני לא רוצה. אני כן רוצה שיגות משמעותי.. אבל גם בשבילי).
3. לסרב לעלות לאוטובוס בבקום
4. ללכת לתפקיד. באמת שלא בא לי..
סתם אם יש כאן מישהי שהייתה ויכולה לספר לי איך היה לה. *באמת* איך היה לה (לא שתעודד אותי רק כי אין לי מצב רוח)...
אם מישהו יכול לתת לי עצות.. לא מבינה למה הקדימו לי את הגיוס בבת אחת.. ממש מיואשת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות