היי,
בשנת 2100 ולכל המאוחר 2150-2200 (לא חושב בדיוק לעומק על בדיוק כמה שנים...) אף אחד לא ידע מי היה כל אחד ממי שקורא עכשיו את השאלה הזאת.
גם אם יהיה מישהו מוכר עם שמות של רחובות עליו או דברים כאלו, אף אחד לא יכיר אותו אישית.
כולנו נהיה עמוק באדמה בתוך קבר שגם אותו יש סיכוי של כך וכך תלוי מי קורא את השאלה הזאת עכשיו האם מישהו אי פעם יבקר אותו. אני למשל לא חושב שמישהו יטרח לבקר את הקבר שלי עוד לא יודע כמה שנים.
אז בעצם כולנו נמות. גם העולם ייחרב מתישהו מהאקלים, מפיצוץ של השמש או לא יודע מה. הרי יש מישהו שחושב בהגיון שבאמת ובתמים העולם ימשיך להתקיים אפילו מאות שנים? שלא לדבר על אלפי שנים, עשרות אלפי שנים...
אני חושב שקראתי איפשהו שגם לפי המדע מתישהו משהו יקרה והכל יתפוצץ.
אז מה בעצם הטעם של הכל אם אני אמות, אתה תמות, את תמותי, כולם ימותו, העולם ייחרב, הכל ייגמר.
הכל כמו חלום / דמיון לפי זה. אין באמת שום דבר אמיתי. משהו אמיתי זה משהו שנשאר, והכל בעצם יכלה וייעלם בסופו של דבר... (אולי חוץ מכמה גופים מושחתים בלי להכנס לדוגמאות שגם הם יישארו באחרית הימים...)
למה? בשביל מה הכל???
לא משנה מה יקרה, בסוף לא יישאר כלום.
כלום כלום כלום כלום כלום כולם.
כלום ושום דבר.
כלום.
כלום.
כלום.
כלום.
nothing
nothing
nothing
nothing
הכל ייגמר, לא יישאר כלום. כולנו נהיה גרגרי אבק שנעים בגלקסיה אינסופית. ואולי אפילו גרגרי אבק לא נהיה. אולי הפיצוץ שיחריב את כדור הארץ לא ישאיר אפילו את זה ואז באמת ובתמים שלא יישאר שום זכר.
פשוט כלום כלום כלום כלום כלום.
כלום ושום דבר.
כלום כלום כלום כלום כלום כלום.
פשוט כלום, לא יישאר כ-ל-ו-ם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות