פוסט פריקה -
לא עשיתי צבא, מסיבות בריאותיות. כן תרמתי את חלקי למדינה בדרך אחרת, אבל אף פעם לא עליתי על מדים.
שמעתי כבר הרבה סיפורי זוועה מצה"ל, על איך שהכל חרא והתנאים מתחת לכל ביקורת ושלהיות בצבא זה רק להגיד 'עד מתי' ולחכות שיסתיים.
אבל האמת היא, למרות שאני כבר סטודנט ועברו כמה שנים טובות מאז שהייתי בגיל של לעשות צבא, שממש הייתי רוצה להחזיר את הזמן אחורה ולהתגייס. אני מרגיש כאילו יש לי פרק אבוד בחיים שאי אפשר להחזיר אותו. מהצד זה נראה כאילו הצבא הוציא את הצד הטוב של אנשים, יצר חברויות חדשות והביא איתו מלא חוויות שמדברים עליהן שנים אחרי. זה נראה שהצבא נותן לחיילים סוג של 'חוכמת חיים' כזאת שאי אפשר להשיג במקום אחר. למרות שכן נתתי את חלקי, כל הדברים האלה לא קרו לי. והאמת שזה די מבאס להיות היחיד בחבורה שאין לו מה להגיד בנושא כשמתחילים לדבר על השירות הצבאי.
והכי גרוע, אני תמיד מרגיש שאני מסתכל על אנשים כאלה מלמטה. כאילו שזה שהם עשו צבא הופך אותם ליותר טובים ממני, למרות שיש כאלו שישבו רגל על רגל במשך שלוש שנים ולא עשו כלום בזמן שאני באמת תרמתי את חלקי לבטחון המדינה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות