היי. אז כמו שהסברתי אני אדם שאוהב לטייל. תמיד רציתי ללכת לצפון נניח, כנרת, מעיין כלשהו, נחל או אפילו לישון כזה באוהל עם חברים. אבל ה''חברות שיש לי'' לא אוהבות את זה - הן טיפוס שאוהב בית מסעדות ודברים כאלו רגילים ומשעממים והאמת אני לא סובלת את הדברים האלו כי זה תמיד אותם דברים שחוזרים על עצמם (אני לפעמיים הולכת איתם לדברים האלו אבל זה נמאס וגם הן לא חברות טובות שלי כל-כך). אין לי כל-כך חברות. כלומר אין לי חברה טובה אחת אפילו אני אחרי תיכון ואני טיפוס יחסית מופנם. עוד כמה חודשים מתגייסת כך שעד הצבא כנראה גם לא אצליח ליצור חברויות חדשות (אני מתאמנת בחד''כ ומנסה ללכת לכל מיני מקומות אבל לא מצליחה להכיר באמת אף אחד). בקיצור אני ממש רוצה לצאת ולבלות. זה הזמן לעשות את הדברים ואני ממש מרגישה פספוס וזה מדכדך אותי במיוחד שאני אוהבת לעשות את הדברים האלו וזה לא מתאפשר לי. אני רואה את כל הצופים וחבורות של ילדים בגיל שלי עושים את הדברים האלו ואני לא וזה מדכא אותי ממש. (לא היה לי טוב בתיכון כך שלא הצלחתי להתחבר לאנשים שכן עושים את זה).. זה לא כיף ללכת למקומות האלו לבד זה ברור. חיפשתי טיולים אצל החברה להגנת הטבע וגם אצל רשות הטבע והגנים והכל שם זה טיולי משפחות והגעה עצמאית - אין טיולים מאורגנים.
אני לא הייתי אף פעם בצופים או בתנועת נוער כלשהי כך שזה משהו שמאוד חסר לי. אני מוצאת את עצמי כל היום בבית או בחדר כושר או בים (שממש קרוב לבית שלי) אבל אל הכל אני הולכת לבד וזה אותה שגרה שחוזרת על עצמה. מרגישה שיום רודף יום. זה ככה מאז תחילת הקורונה (מרץ) וכעת נותרו לי שלושה חודשים עד הגיוס ואני נואשת לחוויות הללו ולא יודעת איך להשיג אותן..
אם מישהו יכול לתת עצה או מכיר בכלל אולי טיולים מאורגנים אשמח מאוד לשמוע! כל עוד זה טיול מאורגן אולי ארגיש יותר טוב (ולא לבד).. (עם המשפחה הלכתי פעם אחת והיה לי מאוד כיף אבל לא אוכל כל הזמן לגרור אותם לזה).
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות