היי לכולם,
במהלך סגר הקורונה, ברגע די נואש (והיו רבים כאלו) אחרי מספר שבועות של התלבטות קצצתי לעצמי בלי חרטות את הקארה והפוני לשיער קצר (לא ממש קצוץ) באורך של 4 סנטימטר בערך.
מאז התספורת (שדי יפה לי ואפילו גרמה לי להרגיש יותר נשית ויפה ממה שהייתי) משהו בי השתנה. התחלתי להרגיש יותר בטוחה בעצמי, יותר בנוח לדבר עם ידידים ועם אנשים באופן כללי ו״לחשוף״ את עצמי לאחר. וכך קרה שהיום, חודשיים אחרי התספורת היחסים שלי עם כל הידידים הבנים שלי (שהסתכלו עלי באופן חברי בלבד מאז אותו היום) ממש התחזקו (עד כדי רמה של להיפגש עם שלושה או חמישה בנים לבד) ואני ממש לא מישהי שהייתה עושה את זה לפניכן. מהצד השני, היחסים שלי עם רוב החברות הקרובות ועם בנות אחרות שאני פוגשת ברחוב השתנו.
זה מרגיש לי כאילו שהן מתנכרות אלי במובן מסויים וכבר לא מרגישות בנוח לדבר איתי על הכל כפי שהן הרגישו בעבר. שהן חושבות שאני לסבית, או נמשכת אליהן, או סתם מוזרה עם דרגת נזק עצמי גבוהה מהרגיל. אני אוהבת את התספורת ואת הצד החדש שהיא חשפה בי כאדם (חוץ מהעובדה שהיא נוחה פי אלף משיער ארוך) אבל רוצה להחזיר את הגלגל לאחור עם החברות שלי ולגרום לבנים שוב להסתכל עלי כאטרקטיבית ולא כמישהי בפרינדז זון. מה לעשות? אני לא רוצה להישאר פריקית שלא מתאימה לאף צד לנצח.
נ.ב. זה ממש דפוק שבחברה ה״נאורה״ שלנו תספורת משנה כלכך הרבה לאנשים...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות