אוקי... אז זה דיי מסובך. אני מה שנקרא "וויבאו" כלומר, אני מכורה קשות לאנימה, מאז גיל 11. ובמשך ארבע שנים, זה כול מה שהיה לי בראש. אף פעם לא הייתי ילדת סנטר, אבל אני כן מהילדים המוזרים האלה, שמסתובבים עם כובעים ובגדים משונים, מדברים בקוליי קולת, מושכים צומת לב, לרוב שלילית. אבל לאחרונה.... אני מניחה שהתבגרתי קצת? וחשבתי על זה, האמת שדיי נמאס לי שכול החברים שלי הם ילדיי סנטר, מזייפים דיכאון, משקרים לגביי הנטייה המינית שלהם בשביל צומי. זה פשוט.... אני כבר לא מרגשה שייכת. נמאס לי להיות "ווירדו" הבנתי שזה דיי מגוכך להתחיל לדבר פתאום יפנית או קראנית, באמצא שום מקום, רק כדיי להשוויץ בשלוש המילים שאני יודעת וכאלה.. כמובן, זה כנראה לא אומר שאני אפסיק להיות וויב. אני אוהבת אנימה, ואני אוהבת פיגרים. וכמובן זה בשום אופן לא אומר שאני אתחיל לראות יומניי הערפד, או מה שזה לא יהיה. אני רק.... במשך כול כך הרבה זמן ניתקתי את עצמי בכוח מאנשים שלא שייכים לפאנדום וכאלה... שאין לי מוסג מה לעשות כדיי לדבר איתם, בטח שלא כדיי להפוך לחברה שלהם. אני יודעת, עם לוכחים ממני את ההערצה שלי לאנימה, אין בי כלום. אפילו התחביבים שלי כמו ציור וכאלה, הכול קשור לאנימה.
אז כאילו... השאלה שלי היא בעצם...
איך מדברים עם אנשים?
איך מצליחים לא להגיד דברים מביכים ומטומטמים?
על מה אפשר לדבר?
איך להפסיק להיות כול כך קולנית?
אז כאילו... איך להשיג חברים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות