זה יותר פוסט פריקה מאשר ייעוץ, אבל אם אקבל עצה טובה אז הרווחתי...
בעקרון, אני מרגיש בודד מאוד ובייחוד מאז שהתחילה תקופת הקורונה...
לפני התקופה הזו, עבדתי די הרבה בעבודה מועדפת בתחום האבטחה ובסה״כ הייתה לי שגרה ומשהו להתעסק בו כך שלא חשבתי על הנושא הזה יותר מדי חוץ מסופ״שים שלפעמים לא היה לי מה לעשות, אז הייתי מבקש משמרת בסופ״ש או מוצא פתרון אחר כדי להעביר את הזמן וככה זה היה ממלא את הזמן שלי... אמנם לא בכיף כזה גדול, אבל מעביר לי את המחשבות האלה.
הבעיה התחילה למעשה מאז שיצאתי לחל״ת כשאין לי ממש סיבה לצאת כבר הרבה מהבית, התחלתי לשים יותר לב שאני פשוט בודד מאוד...
החברים שלי מהתיכון לא ממש בקשר איתי, יש מספר מאוד מצומצם שמדבר איתי מדי פעם אבל זה לא ברמה של חברים ממש טובים וגם לצערי החברים מהצבא בקושי מדברים איתי וכל אחד עסוק בחיים שלו...
יש לי עוד אח קטן שכרגע נמצא בגיל ההתבגרות ואין לו יותר מדי סבלנות אליי ועוד אח גדול שנמצא בעיר אחרת ומדי פעם קופץ לביקור... חוץ מזה ההורים גרושים ואת שניהם אני בקושי רואה גם כן מכיוון שהם עובדים חיוניים...
בגלל זה נוצר מצב שאין לי כל כך עם מי לדבר או לשתף וזה יוצר אצלי מצב של תסכול מאוד גדול והבנה שאני בעצם מרגיש סוג של לבד...
ושלא נדבר בכלל על זוגיות כרגע, אין לי בכלל איפה לחפש מישהי או לחשוב על פתרון כזה או אחר למרות שזה דבר שהייתי מאוד רוצה...
תודה שקראתם את הכל ומתנצל על החפירה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות