אין לי כח לחיות.
זה משפט כל כך קצר עם כל כך הרבה מאחוריו.
אני לא יודעת באמת מה עובר עלי, אין לי כח לקום בבוקר ללכת לעבודה, לחזור הביתה לישון. אין לי כח לחיים כאלו בלי שום דבר, אין לי כח שכלום לא קורה.
לא באמת קרה לי משהו רע, אבל קשה לי ממש, לא יודעת מה לעשות.
אני בן אדם מאמין ואני לא מבינה איך אני לא מצליחה להתגבר על זה.
קשה לי ברמות. קשה לי בעבודה, קשה לי בזוגיות.
אני אכולת כאב על העבר, מלאת חרדה מהעתיד לא חווה ונהנת מהרגע.
יש לי כל כך הרבה מה להנות אך אני לא מצליחה להשתחרר מהכבלי דיכאון האלו שמושכים אותי אחורה, אני עייפה, אני תשושה, אין לי כוח להילחם לעתיד טוב יותר.
מרגישה שניסיתי הכל, ואני לא בן אדם אובדני, פשוט רושמת מה שיש לי על הלב, כי אין לי את מי באמת לשתף.
וגם אני לא ממש יודעת איך לבטא את מה שאני מרגישה.
פשוט שחור לי וזה ככה כל התקופה האחרונה.
כאילו השמש לא זורחת בצד שלי, אני רוצה להאמין שאלו רק עננים שמסתירים לי את האור שעוד מעט יתנדפו והכל יחזור על מקומו בשלום.
אבל אני לא מצליחה!
ואני כל היום בורחת לסרטים כדי לא להתמודד אך בלאו הכי אני צריכה.
לא בא לי לברוח, לא בא לי לפחד, בא לי לזרוק הכל, לשחרר, להנות מהחיים שלי, מכל רגע כי הוא לא יחזור, וכמה שאני אומרת לעצמי והנה החיוך חוזר לי לפנים, בשנייה אני נופלת לדיכאון והוא נמחק.
מה עושים???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות