לצאת, להתמודד עם מה שיהיה.
אני עוברת כבר תקופה התמודדות לא קלה עם מי שאני. המחשבה שאני לסבית הייתה לי בראש כבר מגיל 16 בערך, אבל רק בשנה האחרונה הבנתי שזה נכון. הרבה זמן חשבתי שאני לפחות בי, אבל הבנתי שאני לא נמשכת לגברים בכלל.
אבא שלי מאוד סולד, אמא שלי חושבת שזה "סגנון חיים" והיא פשוט תגיד לי שזה לא מקובל ולהפסיק, חברים שלי יעשו מזה בדיחה, שותפה שלי לדירה ממש נרתעת (היא אפילו אמרה לפני כמה ימים, סתם זרקה לאוויר "לסביות אני ממש לא מבינה, הומואים בסדר אבל לסביות רק שלא יהיו פה" וצחקה. באותו רגע רציתי לבכות).
זה נושא מאוד רגיש אצלי. גם הנטייה וגם מיניות ואהבה באופן כללי, וקשה לי לשים את עצמי במקום כל כך פגיע. אני לא בן אדם שמשתף הרבה באופן כללי, והיציאה מהארון תשים המון אור על פרטים מאוד אישיים, כל תגובה לא במקום מאוד תפגע בי.
אבל אני כן מרגישה שלמה עם מי שאני. לא אוהבת גברים ולא רוצה לאהוב גברים, נשים מבינות אותי טוב יותר, ואני אותן.. ככה מרגיש לי שאני צריכה להיות.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025