שלום,
הגעתי הנה במקרה, באתי לשתף ולשאול.
אני מרגיש חסר אונים. אני עצוב ומלא רחמים עצמיים. אני מרגיש שעוד רגע אני קורס. אבל זו הרגשה פשוט נהדרת. אני לא רוצה להפסיק להרגיש ככה. אני לא מרגיש שמחה אמיתית, כי אני בכל זאת מרגיש שאני רוצה להתקפל ולהיעלם. אבל התחושה הזו שבה אני פורק הכל, שאני בוכה ובוכה כמו ילד קטן בחדר הקטן והחשוך שלו בפינה של המיטה שלו, בלי שום מחשבה כזו או אחרת שתפריע לי להוציא את הכל החוצה.
בלי שאף אחד יידע, בלי שאף אדם יקשיב לי. אני מייחל ליום שבו אוכל להיות במצב הזה, והפורקן לא ייגמר לעולם.
גם אתם מרגישים ככה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות