התחלתי שירות לאומי לפני חודש באיחור של ממש, מהתחלה לא הייתי בטוחה לגבי זה אבל כשחברה שלי הודיעה לי שיש מקום אצלה בשירות ואמרתי שאני אחשוב על זה, זה פשוט היה לחצים עליי כל יום ויום. לחצים מצד אמא שלי שאני ארשם לשירות ולחצים מצד חברה שלי שכל הזמן התקשרה ואמרה שהמנהלת רוצה לראות אותי ושהם ממש רוצים שאני אבוא וכל זה, יש בי חלק ענק בפנים שמרגיש שאני לא רוצה לעשות את השירות. אני לא מתכננת להישאר בארץ ואני לא מתכננת ללמוד פה והלימודים בחול ממש יקרים ובשביל באמת לממן את זה אני צריכה לעבוד, בשירות אני לא מקבלת הרבה ואני מרגישה שאני פשוט מבזבזת שנה מהחיים שלי (סליחה אם זה פוגע במישהו)
מצד אחד אני עושה את השירות כדי לא לאבד את הזכויות שלי כי אני מפחדת שדברים לא יעבדו כמו שצריך בחול ואצטרך בסופו של דבר לחזור לארץ. מצד שני אני מרגישה שאני מכריחה את עצמי לעשות את זה כאילו אני לא מאמינה בעצמי שאני אצליח לעבור לחול. ושוב אני מרגישה שאני מבזבזת זמן מהחיים שלי כשבזמן הזה אני בעצם יכולה לעבוד ולממן את הלימודים שלי בחול ולהתחיל את כל התהליך הזה. יש לי הצעת עבודה במקום טוב שאוכל להרוויח שם טוב.
אבל אני ככ מבולבלת
מצד אחד אני לא רוצה את השירות אני מרגישה כאילו אני מכריחה את עצמי וכאילו הפילו את זה עליי ובגלל הלחץ כדי שיעזבו אותי הסכמתי לזה. אבל מצד שני אני מרגישה רגשות אשמה שאני אעזוב את השירות ככה משום מקום ושיחשבו שאני איזה פריק או משהו.
סליחה אם זה לא ככ מובן אני בעצמי לא מצליחה להבין מה אני עושה כרגע ומה אני רוצה מהחיים שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות