מאז שהייתי ילדה קטנה שנאתי שהרימו אותי על הידיים והעדפתי ללכת לבד.
באיזשהו שלב שמתי לב שאני שונאת מגע גם מחברים וגם ממשפחה, לחיצת ידיים, חיבוקים, נשיקות הייתי מתחמקת מזה כמו מאש ואני עדיין עושה את זה.
כשמחבקים אותי אני מרגישה לא בנוח גם עם חברים, זה היה קורה לי גם עם האקסים לא רציתי חיבוקים ונשיקות ואף פעם לא הצלחתי להגיע למיטה כי זה מצמרר אותי שהוא יגע בי.
קראתי שזה יכול להיות מטראומה שמישהו הרביץ לי אבל אני לא זוכרת שההורים שלי אי פעם הרימו עלי יד בחיים שלי.
פעם במיליון שנה אני מחליטה ליזום חיבוק אבל זהו זה, עדיין לא נעים לי אבל לפחות כשזה בא ממני זה פשוט יותר.
לא חיבקתי את אחי מאז שהיינו ממש קטנים, היחידים שאני עוד בסדר איתם אלה אחותי הקטנה (בת 10) ובני דודים שלי שהם בני נוער לא יודעת למה אולי נוח לי איתם יותר אבל עדיין יש טיפה סלידה.
מה לעשות? ללכת לפסיכולוג לדבר על זה? כמה עולה פסיכולוג דרך הקופה? שמעתי שהתורים ארוכים.
נב: אין לי בעיה עם חיידקים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025