שלום, כל פעם שבעלי כועס הוא משווה אותי לאמא שלי. עכשיו, זה ממש אבל ממש לא בסדר מבחנתי. דיברנו על זה המון, אנחנו הולכים לטיפול זוגי כבר שנה וחצי. וזה םשוט לא נפסק! הוא עושה את זה נטו כדי לפגוע בי כי הוא יודע שזה הכח מכאיב לי
הוא תמיד אומר שאני לא יודעת לריב, שאני מגעילה וכו' ופוגעת בו המון. ולא מוכן לקחת אף פעם אחריות על החלק שלו.. היועצת שלנו גם ביקשה ממנו להפסיק
אמא שלי התעללה בי נפשית, הזניחה אותי (גרמה לי ללכת עם בגדים קרועים ) ועודדה אותי להרעיב את עצמי, אמא שלי אמרה לי על בן זוג שניצל אותי מינית והיה אובססיבי אלי שנה שלמה והלך אחרי לכל מקום שהוא היחיד שאי פעם יאהב אותי, ובגיל 11 אמרה לי שאפילו קופאית אני לא אהיה ושיסרסרו בי ויזרקו אותי למות בצד הדרך.
בקיצור, לא אם השנה.. כמובן שאני עדיין בקשר איתה, מכבדת אותה כאם, מאפשרת לה לראות את הנכדות. כל פעם שאני באה מפנקת אותה, מדברת איתה על בסיס יומי. קשה לי מאד, אבל אני מודעת לעובדה שהיא לו בקו השפיות.
בכל מקרה, נחזור לעניין. זה חותך אותי לגמרי כל פעם שהוא משווה אותי אליה.. הוא יודע שזה פוגע ומכאיב, והוא לא מפסיק לעשות לי את זה. בכל פעם שאני עושה משהו שלא נראה לו או אם הבית קצת מלוכלך (אני עקרץ בית) אז ישר הוא יגיד נגיד "הבית מבולגן ומטונף כי את עצלנית כמו אמא שלך"
או אם הרמתי קול על הילדה וביקשתי ממנה שתהיה בשקט כדי שלא תעיר את אחותה הוא מתחיל לצעוק עלי "את מכשפה כמו אמא שלך החולת נפש"
זה קורה כל הזמן, ברחוב, ובכל מקום.. בכל פעם שהוא כועס.. ותמיד אני זו שצריכה לבקש סליחה.. זה קצת מתחיל להמאס, ובמידה מסויימת אני לא אוהבת יותר את הבן אדם בגלל זה..
הוא כל פעם מבטיח שלא יעשה את זה יותר אבל זה חוזר על עצמו שוב ושוב. הוצאתי 3000 שקל למטפלת הזוגית שאנחנו הולכים אליה, ובנתיים הוא חושב שאני היחידה שצריכה להשתנות.. באופן כללי הוא חווה הרבה התקפי זעם, בעיקר כשמשהו מפריע לו.. בסופו של יום אני נשארת איתו רק עד שהילדות יהיו יותר עצמאיות ואני אוכל לחזור למעגל העבודה. אני מתכננת להתגרש כי באמת אין שינוי בהתנהגות שלו.. אבל בחייאת, לבנתיים, איך אפשר לגרום לו לפחןת להפסיק להשוות אותי לאישה שקוראת לי שקרנית אם אני בוחרת שלא לשתף אותה במשהו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות