יש לי קטע כזה, לא משנה לאן אני הולך, מה אני עושה, אני נותן 100 אחוז, משקיע את הכל, ולא משנה איפה הייתי, תמיד אהבו אותי, תמיד רצו אותי, אנשים נלחמו שאני אצטרף אליהם, אהיה איתם...
והמשפחה שלי? מדהימה, בקשר כל כך טוס שאני מדבר עם אחים שלי בלי מילים כבר, פשוט שניה סימון והבנו, ויש לי איצתם גם שיחות ארוכות וטובות... הם תמיד שם בשבילי...
ואפיילו ההורים, תומכים, מייעצים חולקים, גם כשאני חושב אחרת יהיה לי איתם אחלה שיחה שבעולם, לפעמים אולי טיפה יעלו טונים, אבל בסוף תמיד אני בקשר טוב איתם...
ויש לי חבר ממש טוב, בקשר כבר כמעט 9 שנים, שזה מטורף מתוך 19 שנה, מכיר אותי כמו את היד שלו
ועדיין
בכל זאת,
כל הזמן, אני מרגיש שרע לי, בפנים
אני מרגיש לבד, אני מרגיש שאין לי חברים אמיתיים...
כולם אמרו לי לחכות לצבא, והינה אני, כאן... והם אחלה והכל, אבל זה לא שהם חברים באמת שלי, לא יודע מה אני מחפש, פשוט זה מרגיש לי שאני לבד כשאני איתם
עכשיו חוץ מזה שבכללי אני תמיד מרגיש שרע לי וחרא, אני נמצא במצב שבו אני מרגיש כמו אדם מת בתוך גוף שפועל וחי, ואני כבר לא יודע מה לעשות עם הצתחושות האלה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות