שלום אסקפיפל!
אני צבר בשנות ה-30 לחיי, מחשיב עצמי לאדם אינטלקטואל וסקרן. כבר זמן רב אני חי "חיים כפולים". זה לא עניין של חיים ומוות, אך אני חי בהרגשה שאני מסתיר נטיות שהחברה אולי לא תקבל באופן מכבד, סובלני וליברלי, למרות שאנחנו חיים בחברה שדוגלת בשיוויון, סובלנות וחירות, חברה דמוקרטית.
מזה תקופה ארוכה מאוד, אני צופה בסרטי אירוטיקה, כלומר סופטקור או "פורנו רך", לא באופן רצוף וזו לא התמכרות. הרגלי הצפייה שלי התחילו בגיל ההתבגרות וכבר אז הרגשתי תחושה של אחרות וזרות, שאני אדם חריג וביזארי. נערים (וחלק מהנערות, יש לציין) צפו בפורנו קשה, באדיקות ורק לעתים רחוקות דיברתי עם מכריי על העדפותיי הלא פופולריות, לרוב נתקלתי במבטים המומים או בתקיפות אישיות וירידות. הסברתי שהסוגה ה-"קשה", שבה הכל חשוף וגלוי, היא חסרת נשמה וערכים, הכל מכני, ברוטאלי, אלים ומיידי. לעומת זאת, באירוטיקה, איברי המין מוצנעים או מוסתרים בכוונה (זה ההבדל בין שני הז'אנרים), והמיקוד הפוטוגרפי הוא על החיבור, האינטימיות והמגע. אירוטיקה נחשבת לסוגה קולנועית נחותה ופחות פופולרית, גם בקרב הקהל וגם בקרב חלק ממבקרי הקולנוע, לא רק בגלל שיש תחליף לז'אנר, אלא גם בגלל הקיטשיות והמיסתוריות המיותרת של הסוגה הזו וגם כי סרטי אירוטיקה נחשבים למיושנים ולא אמנותיים. אירוטיקה נחשבת בנוסף לכל, לז'אנר מוזר עם מוטיבים אפלים ולא ברורים מוסרית, אבל גם לז'אנר שמועדף על נשים ונערות מתבגרות ולא על גברים. למרות הכל, אני חושב שפורנו קשה הוא ז'אנר אידיוטי לגמריי, שמנוגד לאירוטיקה יפה ושמי שצופה בו הוא סוג של זומבי שצופה במה שמקובל חברתית ומחפש פורקן מיני, ולא מעבר לכך.
לדעתכם, מדובר בסטייה? בהעדפה לגיטימית ונורמלית?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות