הגבר שלי, ההוא שבחרתי להתחתן איתו לפני 4 שנים ומאז הספקנו אפילו להוליד יחד 2 קטנים.
הגבר שלי פשוט לא שוכב איתי.
הוא לא בוגד בי והוא לא הומו. מאז שהכרתי אותו הוא לא היה מיני במיוחד , היינו שוכבים פעמיים שלוש בשבוע והבנתי שככה רוב האנשים שוכבים וחשבתי שלי יש דרישות מוגזמות וכל פעם הייתי עושה איתו שיחות על הנושא הזה. מציעה לגוון בתנוחות, שיחות סקס במהלך היום וכו' וכו' והוא כלום היה פותר בתשובות מטומטמות כמו "אני לא מרגיש בנוח לשוחח על נושאים כאלה" וכו'.
אז זהו, שאם זה היה נשאר פעמיים שלוש בשבוע עוד איכשהוא הייתי מסתפקת וכנראה לא הייתי מעלה כאן שאלה. הבעיה היא שכבר 3 שנים בערך הוא שוכב איתי פעם בחודש או בחודשיים וגם אז הסקס לא מלהיב במיוחד, הוא לא מוודא שאני אגמור. ועצוב לי כלכך ואני מרגישה כלכך בודדה.
אין גם מחוות של נשיקות או מילות אהבה. קר ומנוכר. אם אני שואלת אותו הוא כן יענה שאוהב אותי אבל שם זה נגמר.
ואני כלכך רוצה שיחבק וינשק ואני כלכך רוצה שנשכב לפחות פעמיים בשבוע. ועצוב לי על עצמי ועל החיים שנגזר עליי לחיות.
אני לא אבגוד בו כי זה מבחינתי לא אופציה.
למה אנחנו לא נפרדים. יש לנו 2 ילדים וחוצ מהקטע הזה הוא מושלם. הוא אבא מושלם לילדים שלנו, דואג לי ואכפת לו ממני ודואג לבית והוא אדם עם מוסר עבודה.
אין לי עורף משפחתי אז זה לא שאני יכולה להיפרד ממנו ויש לי הורים שיעזרו לי או משהו. אני די לבד בעולם. חוץ מהילדים שלי שהם העוגן שלי בחיים.
בזמנו כשהצעתי שנפנה לטיפול מיני הוא דחה את ההצעה שלי על הסף. אבל בכנות ביני לבין עצמי תוהה אם טיפול מיני יכול לעבוד במקרה שלנו. כי הוא פשוט חסר חשק כמעט תמיד.
לא יודעת מה יהיה ואני לא ממש יודעת למה אני כותבת פה. אני לא חושבת שאפרד ממנו. קצת השלמתי עם זה שסקס כבר ככל הנראה לא יהיה לי בגילגול הזה של החיים. עצוב לי עכשיו ממש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות