(ספויילר- זה לא נוגע לאקסית שלי הפירוק.. זה גם, בעיקר זה נוגע ללבד שלי ואיך שאני מרגיש)
פעם ראשונה בפורום הזה, אני פשוט אגיד קצר וקולע..
לא עברו עלי חיים קלים אבל גם לא חיים ממש קשים, הורים גרושים (אבא גר רחוק) עברתי כמה ערים וזה כל פעם להחליף חברים וזה פשוט מבאס.., לא מזמן גם אני וחברה שלי נפרדנו וזה גומר אותי כי היא הייתה היחידה שבאמת הייתי יכול לדבר איתה, להיפגש איתה ובאמת להתגעגע אליה.. אבל כבר אנחנו לא שם (כן מתגעגע אליה בטירוף כי אין עוד כאלה שיהיו שם בשבילי) עכשיו לא מזמן נתקנו קשר בגלל שזה שאחרי זוגיות כזאת מורכבת אנחנו כידידים וזה לא פשוט הולך ניסינו המון לשמר את הקשר, עכשיו כשעברתי עיר ואני רחוק ממנה, מחברים שלי ובערך מכל מה שהיה גורם לי לצאת מדכאון אין לי.. פשוט אני לבד ואני מתגעגע אליה ואני רוצה שיהיה לה טוב וכמובן שלחברים שלי שאני יכול לצאת איתם ולשכוח הכל אבל פשוט פה בעיר החדשה זה סערת רגשות שלא נגמרת, בדידות פשוט מבאס.
מקווה שהעברתי את המסר טוב וניסיתי לחסוך בחפירות אבל פשוט די הייתי חייב לפרוק. אין לי למי אז לפחות למישהו (לגבי משפחה וזה, משתף אבל זה לא כמו לדבר עם חברים, זה שונה.. לפחות לדעתי)
תודה למי שקרא והראה עניין, מאוד מעריך.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות