אז אני בת 15, ונמצאת במשקל תקין אבל מרגישה שנמצאת יותר מידי זמן סביב אוכל.
אני לאחרונה הרזתי - הייתי ילדה שמנמנה ועכשיו אני בטווח התקין, יחד עם מאמנת אישית. ועדיין, אני לא אשקר, ברור שהייתי שמחה לרדת עוד.
אני מנסה שלא לחשוב על אוכל אבל אני לא מצליחה להפסיק, כשאני משחקת אני חושבת מה אני אוכל, בלילה כשאני מנסה להרדם אני חושבת מה תהיה ארוחת הצהריים שלי למחרת, אני אוכלת גם כשאני לא רעבה, כל עוד לפי דיאטה שהמאמנת הציבה לי, יש לי לגיטימציה.
נסיתי לספר לאבא שלי על הבעיה לפני חצי שנה בערך, ותיארתי את זה בתור ״הפרעות אכילה״, מה שאולי לא הייתי צריכה לעשות כי זה גרר מאבא שלי תגובה מאוד חריפה של ״את במשקל תקין אז אין לך! ואת מדמיינת הכל״, וככה באמת לא התלוננתי על האכילה שלי מאז. אבל גם אם זה לא מונע ממני דברים, המחשבה הטורדנית הזאת על האוכל מאמללת אותי.
קשה לי כבר לזהות אם יש לי הפרעות אכילה, או שאולי אני מגזימה ומביאה את המחשבות על עצמי, והכי חשוב, מה אני יכולה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות