אני לא עומד להתאבד למי שחשב מהכותרת. אבל לפעמים אני רוצה, כאילו אני באמת לא רואה טעם עמוק לחיים. מרגיש דחוי מכל מי שאני מנסה להתקרב אליו. אין לי חברים טובים שאני מסוגל לדבר איתם על הכל. יש לי סודות שמכבידים עליי.
וזה דפוק, כי אף אחד לא יודע את זה עליי. כלפי חוץ אני מצליח בלימודים ואפילו מצטיין. אבל מעבר לזה, כלום. כל שלב בחיים אני עובר ועושה "מה שצריך" בלי לקחת חברים איתי להמשך. בלי לקבע קשרים.
אני אנטי אנשים , תמיד מוצא סיבות לריב ולא להסתדר עם אנשים.
לאחרונה חשבתי להציע לידידה מהלימודים לצאת, אבל אז חשבתי שאני כזה אפס, חסר חברים , ולמה שהיא תרצה אותי בכלל. אז ירדתי מזה.
אפילו חבר טוב מהלימודים שאמרתי לו שאני רוצה לדבר איתו אמר לי סבבה ולא שמעתי ממנו יומיים אח''כ עד עכשיו..
לא יודע, לא רואה טעם בכל החיים האלה. כולם חושבים על עצמם ומעניין להם תתחת הסביבה שלהם והאנשים שאיתם. מבאס. אם למישהו בא לתת עצה איך לצאת מהבור הזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025