היי אני בן 18.
רציתי קצת לפרוק על המצב שלי.
ההורים שלי גרושים המצב הכלכלי שלנו בסדר.
אני מרגיש ריקנות מרגיש שהזמן עובר מהר מידי ואני לא עושה עם עצמי משהו מועיל.
אני לומד ועושה בגרויות לא כזה קל לי אבל אני עושה ויש לי ציונים טובים.
אין לי חברה וזה ממש חסר לי.
אני נראה טוב. ויש שיגידו ממש טוב.
אבדתי אימון בחברים טובים.
ויש לי חברים אבל הם רק חברים ללימודים או לעבודה שאני עובד מלצרות פעם בשבוע.
יש לי תאריך גיוס באוגוסט הקרוב.
אני רוצה ללכת לקרבי ואני מתאים ומחכה לגיבוש צנחנים-דובדבן.
אני לא כזה בכושר ואני רוצה להתאמן.
אני מתאמן תקופה של שבוע שבועים ואז יורדת לי המוטיבציה ואני מפסיק לכמה חודשים.
לפעמים אני כשאני בבית אני מרגיש ריקנות כל כך גדולה.
מרגיש שהעולם התקדם מהר מידי ואני נשאר מאחור.
מרגיש שמשהו בי לא טוב.
אני קצת בישן באתחלה.
בעבודה חדשה, אנשים חדשים, מסגרת כל שהיא.
אבל כשאני מתקלם אני ממש לא בישן.
אני גר עם אמא שלי ואחשלי הקטן.
וגם בקשר טוב עם אבא שלי והולך עליו כל סופש.
אבדתי אימון ב״חברים״ בגלל חבר טוב שלי ששיקר אלי במשהו. חשבתי שהוא באמת חבר טוב בסוף גליתי מי הוא באמת. ואני מרגיש שכל המושג של ״חברים״ זה של אנשים אינטרסנטים.
אני מתחבר מאוד טוב לאנשים חדשים אבל לא מתחבר עמוק מדי כדי לא להתאכזב שווב.
קשה לי עם כל הבדידות הזאת.
למרות שאני מוקף באנשים ומשפחה אני עדין מרגיש לבד.
מרגיש שאני עמוס לפעמים אין חשק לקום מהמיטה.
אני חושב שפרטתי מספיק.
אולי יש מישהו שמזדדה איתי?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025