אני בחור בן 22 שמנסה כרגע לשלב השלמת בגרויות עבוודה ופסיכומטרי הכל בו זמנית כדי להספיק להרשם לשנת הלימודים הקרובה באקדמיה אחרי שחרור מהצבא לפני כחצי שנה.
עקב כל העומס שזה יוצר בקושי יש זמן לפגוש או אפילו לדבר עם בת הזוג שגרה מחוץ לעיר וזה עוד יותר מקשה על הקשר..
כל הסטיואציה הזו מכניסה ללחץ עצום ותחושה של למה בכלל להשקיע ותהיות על מה בכלל משתלם כלכך בלחיות את החיים האלה כל הזמן במירוץ כזה כשככה או ככה בגיל 80 מרבית הסיעכויים שבקושי יהיה אפשר לעמוד או לזכור משהו
איזה ערך כבר יש לחיים כשהם רק מרדף אינוספי רק כדי להביא עוד בנני אדם לעולם שכל המטרה שלהם תהיה להביא עוד בני אדם, מה הטעם בכל המעגל האינסופי הזה, מה יוצא מזה ולמה לי בכלל להמשיך לנסות כשהכל רק מרגיש כלכך רע ומיותר.
אפילו אחרי הצבא אין בכלל חברים בטח שלא קרובים, רק עמיתים מהעבודה שכולם גדולים ממני בלפחות 10 שנים אם לא יותר וכל הדברים שעוד הייתי נהנה יחסית לעשות עד היום מרגישים יבשים וחסרי טעם. כבר אין רגשות עזים משום דבר שאני עושה ואין תחושת סיפוק לא משנה מה אני "משיג" בחיים.
מרגיש די אבוד ורק שוקע בזה יותר ויותר בשבועות האחרונים.
אם קראתם עד כאן אז תודה על ההשקעה ואשמח, כמו שכבר אמרתי, לתובנות מחשבות או עצות מכל סוג שהוא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025