יש משהי שאני ממש חבבתי כיתה מתחתי כבר מסוף היסודי וכשהיא הייתה ב ט׳ הצעתי לה לצאת (הכרנו קצת עוד לפני זה), היא הייתה נראית בעניין אבל מאז בפעמים שהצעתי לה תמיד היא אמרה שאין לה זמן ושהיא עסוקה. לא התראינו כבר כמה זמן, אני ב יב׳ ובגלל המצב חששתי שלא תהיה לי הזדמנות לראות אותה עוד פעם אז החלטתי לפני כמה שבועות לכתוב לה (עד אכשיו תמיד דיברנו פנים אל פנים). היא נשמע דיי בעניין ואז פתאום פשוט אמרה שהיא לא. אחותי אמרה לי לכתוב לה ״ביי״ ולהמשיך הלאה, זה מה שעשיתי אבל אני עדיין חושב עליה הרבה וזה מבאס אותי ממש, אני לא מרגיש כך כלפי אף אחת אחרת שאני מכיר. אני באמת לא אוהב להעיד על אצמי אבל אני בסך הכל איש טוב, מתחשב, רגיש, דיי אינטיליגנתי ואומרים שגם נראה לא רע... בפעמים שדיברתי איתה תמיד הייתי נחמד, הקפדתי שהיא לא תרגיש מזה לא בנוח ואני מקבל את זה שהיא לא רוצה שנהיה חברים, אבל למה היא אפילו לא נתנה לי הזדמנות? ואם היא לא רצתה למה היא לא פשוט אמרה לי באופן מפורש כבר מזמן? להמשיך לנסות או לוותר ולחקות עד שאני אפגוש מישהי אחרת שאני אוהב יותר ממנה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות