אני במשך 3 שנים מאוהב במישהי אך אני ביישן ברמות , מהפעם הראשונה שראיתי אותה בכיתה י' כל יום ניסיתי לגשת אליה במשך שנה שלמה הלכתי מהבניין של הכיתה שלי לבניין של כיתה אחרת באמצע הדרך השתפנתי כל פעם מחדש .
וככה זה היה עד אמצע כיתה יא' ובמקרה כל מקום שאני יוצא עם החברים שלי להפסקות גם היא שם עם החברות שלה , אך יום אחד הלכתי עם חברים אחרים ודיברנו על בנות ושאלו אותי אם הייתה לך חברה ועניתי להם שלא .
ואז הם שאלו אותי שוב אם אני מאוהב במשהי ? אז אמרתי להם כן שאני מאוהב בבחורה בשם דנה לדוגמה ( שם בדוי ) , אך היא לא מעוניינת לאחר שדיברתי אתה מספר פעמים בפייסבוק ואז הם אמרו לי יפחדן מה אין לך ביצים ? לך תדבר אתה וזה נתן לי בטחון ולפתע היא הייתה בחוץ עם חברה ונגשתי אליה והיא אמרה שהיא לא יוצאת עם אנשים שהיא לא אוהבת ...
ברור שהיא לא תצא עם אנשים שהיא לא אוהבת הרי היא לא מכירה אותי . ובזה מסתיים הסיפור השבוע זה שבוע אחרון ליב' טקס סיום השבוע וחלוקת תעודות עם כל יום שהייתי רואה אותה הייתי נכנס לדיכאון בגלל החל מיום ראשון הבא אני אבכה כל יום שאני לא יראה אותה . מצטער על האורך . זה כמו מחלה שאין לה תרופה אני מאוהב בה ברמה כזאת שלדמיין שיש לנו ילדים וזה לא נורמאלי . ובכל זאת מה ניתן לעשות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות