היי,
אני בת 14.5, ורוצה לשאול מה דעתכם ואם לדעתכם זה מעצבן כמו שאני רואה את זה:
לפני יומיים סידרתי כמה דברים בסלון לפני שנכנסתי להתקלח ובטעות השארתי את המגבת שם. רגע אחרי שפתחתי את המים (מן הסתם הייתי ערומה כבר) נזכרתי בזה, וצעקתי לאמא שלי אם היא יכולה להביא לי את המגבת. היא אמרה לי שהיא ממש עסוקה במשהו בחדר שלה וביקשה שאביא לבד. קצת מבואסת, יצאתי לסלון לקחת את המגבת שלי (לא שמתי עליי משהו כי בראש שלי היינו אני ואמא שלי שתקועה בחדר שלה, ואין לי מגבת לשים..)
הגעתי לסלון (הסלון שלנו גדול ויוצר כמעט מעגל, אז אפשר אם מסתכלים רק לכיוון אחד לא ישר לשים לב מה קורה בשני) וראיתי שהשארתי את המגבת ממש מצ'וקמקת אז כשהגעתי אליה התחלתי ליישר אותה כמה שניות, ואז פתאום קלטתי בזווית העין את אח שלי (בן 12) בצד השני של הסלון מסתכל עליי קצת בהלם והלב ירד לי לתחתונים (שלא היו לי!!). לא חשבתי בכלל על האפשרות שהוא איפשהו בבית משום מה. צרחתי וכמו מטומטמת במקום לכסות את כולי כיסיתי רק את הצד הקדמי שהיה מולו באותו רגע, והסתובבתי והתחלתי לרוץ למקלחת, מה שהשאיר את התחת שלי חשוף לעיניים שלו עוד שנייה או 2.
מצטערת כל מי שאיבד אותי בחפירה הזאת, פשוט ניסיתי להסביר כמה המצב היה מביך בגלל אמא שלי...
אחרי המקלחת הלכתי כועסת לאמא שלי (עכשיו כבר לבושה חח) וסיפרתי לה את כל מה שקרה בגלל שהיא אמרה לי לקחת את המגבת לבד. הדבר הראשון שהיה לה לומר לי הוא שאני עושה הר משטויות, וזה בסך הכל אח שלי, ושאם היא הייתה יודעת שיש מישהו לא מהמשפחה בבית היא הייתה עוצרת הכל ומביאה לי.
הייתי בהלם מהתשובות שלה ושאלתי אם היא ידעה שאח שלי בבית ואם זה לא מספיק בשביל לא לתת לבת שלה להסתובב בבית ככה, והיא ענתה שהיא לא חשבה באמת על איפה הוא יהיה ואם הוא יראה משהו, אבל לדעתה אין סיבה שבני המשפחה יתביישו אחד מהשנייה, שיש לנו את אותו דם או שיט מהסוג הזה.
שאלתי אותה בעצבים אם מבחינתה כולנו צריכים להסתובב עירומים אחת ליד השני והיא אמרה (בשיא הרצינות) שלהסתובב בעירום זה מוגזם, אבל אין שום בעיה אם מישהו הולך מהחדר למקלחת או מהמקלחת לחדר כביסה, או נזכרת לקחת משהו שהיא שכחה "כמו מגבת" ואז שהיא או אח שלי יראו אותי בלי בגדים לרגע, לא צריך לעשות מזה סיפור. המשכתי להתווכח איתה ואמרתי לה שאם היא רואה אותי עירומה זה לא כמו שאח שלי יראה אותי, כי היא אמא שלי והוא גם מהמין השני, אבל היא שוב חזרה על זה שלא קורה כלום גם אם הוא יראה אותי כי אנחנו אחים, וזה לא שאנחנו מתקלחים ביחד, הוא ראה רק לרגע ואין מה להתבייש.
הרגשתי שאין עם מי לדבר וסיימתי את השיחה בעצבים קשים... אני מאוד אוהבת את אמא שלי ומחוברת אליה, ודווקא הקטע הזה שאני מרגישה שהיא לא מבינה אותי הוא די חריג. ההורים שלי גרושים כבר כמה שנים וביחסים לא טובים, אז לא בא לי לשתף את אבא שלי כדי שלא יתחיל ללכלך על אמא שלי אם הוא חושב כמוני (אני יכולה לדמיין אותו מתחיל לקרוא לה "סוטה" או משהו).
שיתפתי חברה אחת שאמרה לי שיש לי אמא ממש דפוקה, ואני ממש לא מרגישה ככה אז החלטתי שלא בא לי לשתף יותר חברות שיפתחו דעות רעות על אמא שלי כי אני ממש אוהבת אותה ופשוט כועסת עליה בקטע הזה רק, אז החלטתי שיותר מתאים לי לשמוע דעות באינטרנט כשלא יודעים מי אני או מי אמא שלי.
אחרי השיחה איתה חשבתי על זה שאמא שלי עצמה באמת לפעמים יוצאת רגע מהמקלחת לחדר או לכביסה רק עם תחתונים או אפילו בלי בגדים, אבל זה אף פעם לא העסיק אותי כי אני (ודי בטוחה שגם אח שלי) רגילה לזה והיא אמא שלנו.
אח שלי אגב חמוד ממש, ואחרי זה הוא בא וביקש מלא סליחה, ואמר שהוא לא שמע שצעקתי מהמקלחת, וכשהוא ראה אותי הוא היה ממש בשוק. אין לי טענות אליו, זה מצב מפתיע, אני רק כועסת על התגובה של אמא שלי.
אשמח לשמוע מה דעתכם :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות